פה

צאינה וראינה כו'

בס"ד.

[tochen_begin]חתונתו זו מ"ת כו' נתיב הל"ב כו' חופה (ואח"כ) קידושין[tochen_end]

צאינה וראינה¹ כו' ביום חתונתו, וארז"ל במשנה שלהי תענית זו מ"ת, וקאי על לוחות אחרונו' שהרי או' ולא היו יו"ט כו' וכיוהכ"פ, והגם שבודאי לוחות ראשונו' קרוי' ג"כ ביום חתונתו מ"מ רז"ל אמרו על מ"ת דלוחות אחרונו' שנתקיימו.

והענין הוא שצ"ל מה שתקנו בברכת אירוסין לחתום מקדש עמו ישראל על ידי חופה וקדושין, מה"ע חופה דוקא כו', שהיא הקדמה לקדושין כו' וכמארז"ל כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה. והענין הוא דהנה תלת קשרין מתקשראין דא בדא ישראל כו'.

והענין הוא דהנה כתי'² ביום חתונתו זו מ"ת, שתו' נק' בשם חתונה בחי' יסוד, והיינו שע"י תומ"צ שלמטה עי"ז מתאחד הנשמה באא"ס ממש שהוא בחי' לאשתאבא בגופא דמלכא ממש וכמשל יחוד חתן וכלה שנעשים אדם אחד ממש, וכמ"ש זכר ונקבה בראם ויקרא שמם אדם, ונק' תרי פלגא גופא כמ"ש בזהר, משא"כ הנשמה קודם ירידתה לעוה"ז אף שהי' לה אוי"ר בהתגלות אעפ"כ היתה בבחי' נפרד, וכמו המלאכי' שהם נפרדי' אף שאומרי' קדוש וברוך תמיד באהבה ברשפי אש, אבל ע"י התורה עי"ז מתאחדי' ממש לפי שהתורה היא בחי' תורת הוי' וכן במצות נא' מצות הוי', הקב"ה מניח תפילין ומתעטף בציצית כו', והמצות עליונות ממש כמו שהן למעלה נמשכו ונתלבשו למטה במצות גשמי', ואף שנתלבשו בגשמי' אך באמת היא הנותנת כו' וכמ"ש במ"א³, וזהו המשל מבחי' חתונה שאף שהטפה שנמשך ממוח האב היא נתגשמה ממש בבחי' טפה גשמי' מ"מ מלובש בה מעצמיות המוחי' ממש, שהרי מטפה זו נתהווה להוליד בדומה לו ממש, וכך עד"מ זה יובן שמה שהקב"ה מניח תפילין כו' כי ע"י שאנו מניחי' תפילין שלנו, עי"ז ממשיכי' שיהי' הקב"ה מניח תפילין וכידוע, ועמ"ש במ"א בענין פי' המד"ר ע"פ מגיד דבריו ליעקב⁴ כו' מה שהוא עושה אומר לישראל לעשות שמה שהוא עושה כבי' זהו ע"י שאומר כו'.

ויש להעיר לענין הנמשל למעלה ממארז"ל במד"ר וישלח ס"פ ע"ט ע"פ ויקרא לו אל אלקי ישראל א"ל אתה אלקה בעליוני' ואני אלקה בתחתוני', ונענש ע"ז ע"ש