פב

שהוא בחילא יתיר בחי' חופה לפי שהוא למעלה מגדר הכלי ואינו יכול להתלבש בכלי כלל, ולכן יוהכ"פ הוא בחי' חופה כנ"ל, ואח"כ בשבעת ימי הסוכה שהוא בחי' שבעת ימי המשתה הוא ג"כ המשכה זו רק בבחי' מקיף בחי' צל סוכה שהוא המשכת המקיפי' שמלמעלה, וכדי שיומשך היחוד בבחי' פנימי' זהו ע"י המשכת הדעת כי דעת הוא בחי' התחברות ולכן היחוד נק' בשם דעת, וכמ"ש והאדם ידע, והנה המשכת הדעת הוא ע"י ד' מינים שבלולב וכמ"ש בפע"ח שד' מינים הוא ממשיך בחי' דעת ולכן ע"י ד' מינים אלו נמשך אח"כ היחוד בשמע"צ שהיא המשכה בבחי' פנימי', וכמ"ש ביום השמיני עצרת תהי' לכם, עצרת לשון קליטה כו', ולכן עושי' שמח"ת בשמע"צ דוקא, לפי שאז הוא עיקר השמחה לפי שאז נמשכה המשכה בבחי' פנימי', משא"כ ביוה"כ וסוכות הוא הכל רק המשכה שבבחי' מקיף כו'.

והנה בחי' שמע"צ הוא מדרגת יוסף שהוא רגלא רביעאה לכורסי', דהנה באמת י"ל בענין שמע"צ שבגמ' אמרו ששמע"צ הוא רגל בפ"ע וא"כ אינו מובן למה אינו נא' בתורה כ"א שלש רגלים וכמ"ש שלש רגלים תחוג לי בשנה, אך הנה איתא בגמ' שאפי' למ"ד ששמע"צ הוא רגל בפ"ע הני מילי לענין פז"ר קש"ב, אבל לענין תשלומין חדא רגל נינהו. והענין הוא דהנה שמע"צ הוא ענין מה שנמשך המשכה זו בבחי' פנימי' ממש, שביוהכ"פ הוא רק המשכה שבבחי' מקיפי' לבד דהיינו שהמשכה זו הוא רק למעלה באצי' כי סוכות הוא מדרגת יעקב, והנה על מדת יעקב נא' והבריח התיכון מבריח מן הקצה כו' דהיינו מקצה העליון עד בחי' קצה התחתון שהוא בחי' מל', אבל מ"מ המשכה זו היא רק למעלה באצי', וזהו וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען שהוא ממשיך בבחי' ארץ עילאה עד בחי' ארץ תתאה שהוא בחי' מל', אבל מ"מ ההמשכה זו היא רק למעלה באצי' ונק' רק בחי' מקיף לבד, אבל כדי שיומשך המשכה זו בבי"ע זהו ע"י יוסף דוקא שיוסף הוא הממשיך למטה בבחי' פנימי' ממש שזה"ע שמע"צ שהוא המשכה בבחי' פנימי' כו', והנה כדי שיומשך המשכה למטה זהו"ע פיזור, כי א"א שיומשך למטה כמו שנמשכה למעלה ולכן נק' פיזור (הג"ה. וזהו מ"ש צדקת פרזונו בישראל, צדקה עשה הקב"ה עם ישראל שפיזרן בין האומות, שפירזונו הוא לשון פיזור ונא' פרזונו ע"ש פרזות תשב ירושלים, והיינו שעתה נא' על חומותיך ירושלים, שיש לירושלים בחי' חומה, שזהו ג"כ ענין חותם כי חומת וחותם⁶ הוא ענין אחד כדי שלא יהי' יניקת החיצוני', וזהו ענין חותם של נעילה של יוהכ"פ לפי שביוהכ"פ ממשיכי' ממקום גבוה מאד בחי' לפני הוי' תטהרו, ומצד שהוא המשכה ממקום גבוה מאד שם כחשיכה כאורה שוין, ויכול להיות מזה יניקת החיצוני' לכן צריך לחותם, והושענא רבא הוא בחי' חותם בתוך חותם, אך שמע"צ הוא מבטל את החותם לפי שהוא ע"ד לע"ל שנא' פרזות תשב ירושלים שלא יהי' יניקת החיצוני' כלל, ולכן שמע"צ מבטל את החותם כו' לפי שבשמע"צ נא' עצרת תהי' לכם דוקא ואין צריך לחותם כלל, ולכן נא' פרזות וגם הוא לשון פיזור לפי שהמשכה זו נמשך למטה דוקא בבחי' פנימי' כו').