פא

וזהו וישב כו' ענין השפלה

[סיום ד"ה מי כה' אלקינו]

[tochen_begin][סיום המשך מי כה' אלקינו][tochen_end]

וזהו וישב יעקב¹ בארץ מגורי אביו, וישב הוא ענין השפלה וירידה ממקום עמידתו, ופי' שבחי' יעקב יו"ד עקב נמשך ונשפל להיות בארץ מגורי אביו, ומגורי יש בו ב' פירושים² הא' הוא לשון יראה וכמו לא תגורו מפני איש, מגור מסביב, והב' הוא ל' אוצר כמו מגורה מליאה פירות שהוא כלי שאוצרין לתוכה, ושניהם עולים בקנה אחד כי יראת ה' היא אוצרו כתי' וכן בדרז"ל אוצר של י"ש שהוא בחי' יר"ע יראה בשת בבחי' ביטול הוא כלי קבול לחכ' שיהי' שורה ומתגלה בו ונק' מגורי אביו כי יעקב הוא בחי' יו"ד עקב הוא בחי' הארה והמשכה מבחי' ח"ע להמשיך עד סוף כל דרגין, ובחי' ח"ע נק' אביו, ויר"ע שהוא בחי' ארץ עילאה שהיא בחי' בינה עילאה מקור הג"ע העליון נק' מגורי אביו שהיא בחי' כלי לח"ע ממש. ועוד יש ישיבה והשפלה אחרת ממדותיו של יעקב להמשיך מדת חסד מראש כל דרגין עד סכ"ד בארץ התחתונה הוא כנען שהוא בחי' מל' ית' מקור געה"ת ומלך במשפט יעמיד ארץ והוכן בחסד כסאו, שקיום העולם הוא בחסד כמ"ש עולם חסד יבנה, דהיינו בעשיית המצות בכלל ששרשם הוא בחי' חסד ובפרטיות הוא מצות הצדקה וחסד שלכן נקראת בשם מצוה סתם שהיא שקולה כנגד כל המצות כמ"ש בתניא³.

והנה אח"כ כתי' אלה תולדות יעקב יוסף, והענין הוא דהנה ג' אבות הם כנגד ג' רגלים וכנ"ל, ויוסף הוא בחי' נהורא רביעאה לנהורין עילאין הוא בחי' ומדרגת שמע"צ. והנה מתחלה י"ל ענין שמע"צ מה שעושין בשמע"צ שמח"ת⁴ שלכאורה הי' צריך לעשות שמח"ת בשבועות. אך הנה כתי' ביום חתונתו זו מ"ת ופרש"י ביום חתונתו זה יוהכ"פ שבו נתנו לוחות האחרונות, והיינו לפי שהלוחות הראשונות נשתברו ולא הי' להם קיום, והלוחות האחרונות נתקיימו, לכן ביום חתונתו זו מ"ת קאי על יוה"כ כו'. ועוי"ל לפי שבלוחות הראשונות הי' במדריגת צדיקי' ואח"כ בלוחות האחרונות נעשו בחי' בע"ת והנה במקום שבע"ת עומדי' צד"ג אין יכולי' לעמוד, וכן הלוחות הראשונות הי' צד"ג, והלוחות האחרונות הוא העיקר, ובזה יובן מה שעושי' שמח"ת בשמ"ע לפי שעיקר השמחה עושי' על לוחות האחרונות דוקא. אך עדיין י"ל למה אין עושין שמח"ת תיכף אחר יוהכ"פ.

אך הענין הוא דהנה שמע"צ הוא בחי' היחוד⁵, והנה היחוד צ"ל תחלה בחי' חופה, והנה יוכ"פ הוא בחי' החופה, דהנה המעלה של יוכ"פ הוא שהוא יום התשובה