עז

לבדו קודם שנבה"ע כמ"כ הוא גם עתה הוא לבדו הוא כי אין העולם תופס מקום כלל, וכמ"ש אני הוי' לא שניתי וכולא קמי' כלא חשיב ממש. והנה כשיתבונן אדם בבחי' רוממות אלקות כו' ובפחיתות ערכו איך שהוא רחוק מאלקות, אי לזאת תכלה ותכסוף נפשו ליבטל במציאות אליו ית' לצאת ממאסר הגוף ונרתקה להשתפך נפשה אל חיק אבי' בבחי' רעו"ד ממש, שהוא בחי' בכל מאדך כנ"ל ובדרושי' הקודמי'.

ואמנם עדיין צ"ל אי' מרומז התבוננות זו בפסוק שמע כו' שהוא ההתבוננות על כל ג' בחי' האהבה שא' בפסוק ואהבת, הנה זהו מה שנא' בפסוק שמע ג' שמות ה' אלקינו ה', שלכאו' הי' מספיק שיאמר ה' אלקינו אחד כנ"ל, ותי' הרוקח⁵ שג' שמות אלו מורים על מ"ש אני ראשון, ואני אחרון ומבלעדי, והיינו כנ"ל שאני ראשון הכוונה קודם שנבה"ע, וכמו"כ קודם שנאצל אצי' העליון, וכמ"ש בפדר"א עד שלא נבה"ע הי' הוא ושמו בלבד, ובעה"ק שעד שלא נאצל אצי' העליון הי' הוא ושמו בלבד, שהוא שמו העצמי ש' הוי' כו', ואני אחרון הכוונה על לע"ל דכתי' בי' ונשגב ה' לבדו ביום ההוא שיהי' גילוי אוא"ס באופן אחר לגמרי מכמו שהוא עתה אפי' בעולמות העליוני', שהרי יהי' נו"ן אלפי' יובלות שנת' במ"א שזהו בא"א ששם הוא מספר גדול⁶ כו', ואני אחרון י"ל שזהו בכלות בחי' הנו"ן אלפי' יובלות שאז יהי' בחי' ונשגב ה' לבדו ביום ההוא, שיהיו ביטול העולמות כו', ומבלעדי באמצעיתא אין אלקי' כנ"ל שבחי' ההסתר זהו לעינינו לבד אבל קמי' אין שום דבר מסתיר כלל, וע"ז רומזי' הג' שמות ה' אלקינו ה', שב' שמות ה' רומזי' על אני ראשון ואני אחרון, וש' אלקי' מורה על מבלעדי אין אלקי' שגם באמצעיתא דהיינו בהיות שנמשך הנהגת והתהוות העולמות ע"י בחי' ש' אלקי' המעלים ומסתיר, שהרי אלקי' בגימ' הטבע שנראה לעיני בשר שהעולם יש ודבר נפרד בפ"ע ועולם כמנהגו נוהג, אמנם באמת גם הנהגת הטבע הוא בחי' נסים תכופי' כמ"ש בתשו' ח"צ⁷, וה' אלקי' כולא חד שההסתר נמשך מאתו ית' שכמו שהוא מקור בחי' הגילוי כ"ה מקור בחי' ההסתר כמ"ש וחכיתי לה' המסתיר פניו, וכמ"ש מזה במ"א באורך⁸ שכשם שיש בבחי' ש' הוי' שהוא הנראה מקור בחי' הגילוי כמ"כ יש בבחי' ש' הוי' שהוא מסתיר פניו פי' שאינו מאיר בבחי' גילוי ע"ד מ"ש יאר ה' פניו כו' אלא שהוא מסתיר ע"י אמצעית ש' אלקי' בכדי שעי"ז יאיר בחי' היותר גבוה וכמ"ש במ"א וע' בד"ה תתן אמת ליעקב שבתוך ד"ה ואולם חי אני⁹, ששרש בחי' ההסתר הוא מבחי' היותר נעלה משרש בחי' הגילוי' כו'.