סח

ונת' במ"א מענין יפה כח הבן מכח האב⁹ שלכאו' יפלא מאין יומשך יתרון בהבן נגד האב א"ל שנאמר שזהו ממה שהקב"ה נותן בו נשמה, כי שלש שותפין באדם¹⁰, ומצד יתרון שיש בנשמת הבן עי"ז יפה כחו. אמנם באמת גילוי בחי' נשמה א"א להיות בעוה"ז בלתי שימצא כלי בגוף שיתלבש בו כח הנפש, וא"כ מאחר שיפה כח הבן בהכרח שגם בגופו יש כלי לגילוי אור זה, וכלי הגוף הגם שג"ז הוא מהקב"ה כמארז"ל ע"פ אין צור כו' אין צייר כאלקינו שצר צורה בתוך צורה, עכ"ז חשבו בגמ' כלי הגוף לחלק אב ואם כמארז"ל אב מזריע לובן שממנו כו' אם אודם שממנו כו', א"כ צ"ל איך יפה כח הבן כו', אלא שצ"ל שבאדם יש כחות נגלי' וכחות נעלמי', ויפה כח הבן בכחות הנגלים מכח האב ג"כ הנגלים, אבל בכחות הנעלמי' בהכרח לומר שיש באב ג"כ דאל"כ מאין ימצא בכלי הגוף שבבן כו', והרי עכ"פ מזה מובן דעם היות שהטפה גשמיות היא עכ"ז יש בה מעצם כח האב גם מכחות הנעלמי' ג"כ כו', ולכן מוליד בדומה לו ממש וגם כחות הנעלמי' יכולים להיות ברצון השי"ת נגלים בבן עד שבהאיר חלק הנשמה בכחות ההם יפה כח הבן כו'. ועד"מ זה יובן בענין ביום חתונתו, והתו' היא בחי' השפעת חתן לכלה שהיא בחי' טפת אבא, שיש בה מעצם אור אבא שלמעלה מהשתלשלו' כמ"ש במ"א בד"ה וככה תאכלו¹¹, וזהו אורייתא מחכ' נפקת, אבל שרשה היא בלמעלה מן החכ' ועמ"ש במ"א שהיחוד עליון נמשך מהכתר דוקא¹², וע' בד"ה הגידה לי שאהבה נפשי¹³, ובהגהות לד"ה וספרתם דסה"ע¹⁴. וכ"ז הוא דוקא בבחי' המצות שנתלבשו בדברי' גשמיים דוקא וכמשל הטפה הנ"ל, ועל מצות אלו אנו מברכין אשר קדשנו בבחי' מצותיו דוקא היינו מה שהקב"ה מניח תפילין כו' כי ע"י שאנו מניחי' תפילין שלנו עי"ז ממשיכי' שיהי' הקב"ה מניח תפילין וכידוע, ועמ"ש במ"א בענין פי' המד"ר ע"פ מגיד דבריו ליעקב כו'¹⁵ מה שהוא עושה אומר לישראל לעשות, שמה שהוא עושה כבי' זהו ע"י שאומר כו', ונמצא שזהו הריוח של הפיזור כסף וזהב, שעי"ז נכללי' הנשמות באא"ס ממש לאשתאבא בגופא דמלכא, פי' גופא הלא אין לו דמות הגוף ולא גוף, אלא שזהו משל להבין ענין בחי' שיעור קומה דבחי' ע"ס שלמעלה.

ויובן ענין בדומה לו, ועם היות שג"ז נכלל בתי' גופא דמלכא, מאחר שקאי על כלליות שיעור קומה, עכ"ז יובן בעומק יותר, ע"פ מארז"ל במד"ר וישלח