סג

ניתנה ע"י משה שהוא דור שביעי, משא"כ ד"ס המשיכו ממדרגת שמיני. והענין הוא כנודע6 שד"ס הם בשרשן גבוהים יותר הרבה גם מבחי' יינה של תורה שהוא בחי' פנימיות התורה, כמ"ש בד"ה זה שמי לעלם בפ' שמות ע"ש7, אשר לכן לא ניתן לכתוב כלל לא הציווי למשה ולא האמירה דמשה לישראל, כ"א בע"פ דוקא, וכענין מ"ש במ"א בענין מפיו דעת8, שבחי' זו א"א להיות מאיר ומתגלה אלא מפיו דוקא, ע' בד"ה והי' אמונת עתך כו' ודעת, ולכן מצות דרבנן הם כמו עשה, ועכ"ז מעלתם ע"ד מצות ל"ת ועוד יותר שזהו מטעם הנ"ל ששרשם גבוה יותר כו', ולכן ערבים עלי בבחי' מקיף כו' שבהם יש מעלה יתירה על בחי' יינה ש"ת ג"כ, ולכן בכוחם גזרו גדרי' וסייגי', שזהו מפני שרשם מאד נעלה, וכענין אב המייסר את בנו שזהו מפני אהבתו הרבה והעצומה כו', וכמו כל מה שהחפץ יקר אצלו הוא מדקדק לשומרו יותר כו', וכעין מ"ש בזהר בפי' הפסוק הן שמים לא זכו שזהו מפני גודל מעלתם לכן הדקדוק בהם יותר שעדיין לא זכו, כן יצא מפיו ית' בבחי' תושבע"פ דוקא כל הדקדוקי' דד"ס כו' מפני עוצם אהבתו לבחי' בני בכורי כו' שזהו מחמת גודל אהבתו שאהבתי אתכם אמר ה' לכן מדקדק לזכותינו כו', וזהו דוקא בזמן שאין בהמ"ק קיים כו' כמובן, שבזמן שבהמ"ק קיים לא הי' צרי' לזה כו', ויובן יותר ממארז"ל והאיך לא אשא פנים כו' שמדקדקי' ע"ע עד כזית כו' מובן שע"י הדקדוק נמשך מבחי' נשיאות פניו אליך, בחי' אה"ר שלמעלה מהשתלשלו' ושיומשך אליך דוקא, היינו להעלות גם הנה"ב כמ"ש בלק"ת בד"ה שחורה אני9, וזהו ישא ה' פניו אליך שיהי' גילוי אה"ר זו גם באדם כו', וע' בד"ה כי אתה נרי בפ' מקץ10 בענין וה' יגיה חשכי, שלהגיה החשך שגם במקום החשך יאיר כו' זהו ע"י בחי' וה' דוקא ש' הוי' דלעילא שלמעלה מהשתלשלות כו'. ומכ"ז יובן מעלת מצות דרבנן ונ"ח שהמשיכו בחי' ומדריגת שמיני דוקא כו'.

ובזה יובן מה ששייך פ' וישב לחנוכה, כי הנה איתא שג' רגלים הוא כנגד ג' אבות, פסח כנגד אברהם שנא' בו לושי ועשי עוגות, ושבועות הוא כנגד יצחק אילו של יצחק שבמ"ת הי' קול שופר, וסכות הוא כנגד יעקב ויעקב נסע סכותה, והנה שמע"צ הוא כנגד יוסף וכמ"ש בזהר ע"פ ולא עמד איש אתו בהתוודע יוסף אל אחיו שזה"ע ביום השמיני עצרת תהי' לכם, ולכך נחשב שמע"צ רגל בפ"ע, נמצא שיוסף הוא מדרגת שמיני, ולזה קורין פ' זו קודם חנוכה או בשבת חנוכה, לפי שחנוכה הוא ג"כ מדריגת שמיני כו'.

הערות

  1. 6. והענין הוא כנודע : הבא לקמן עד סוף הפיסקא נרשם בגוכי"ק כהגה"ה. ובהעתקת המאמר בכת"י 2207 (כת"י הר"ש סופר) נרשמה הגה"ה זו בסיום המאמר, ונרשם ע"ז: ”נכתב באופן אחר בסיום הדרוש". [ויל"ע הכוונה].
  2. 7. כמ"ש בד"ה זה שמי לעלם בפ' שמות ע"ש : תו"א נב, ד.
  3. 8. במ"א בענין מפיו דעת. . בד"ה והי' אמונת עתיך כו' ודעת : אוה"ת דרושים לחגה"ש ע' פב.
  4. 9. בלק"ת בד"ה שחורה אני : שה"ש דף ו, סע"א.
  5. 10. בד"ה כי אתה נרי בפ' מקץ : תו"א מא, א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.