סא

מי כה' כו' המגביהי כו' (א)

בס"ד. (ש"פ וישב שבת חנוכה, ט"ל).

תלים קי"ג ה' וא"ו.

[tochen_begin]אלה תולדות יעקב כו' ז' ח' כו' ד"ס כו' טוב לי תורת פיך כו' סוחר כנען[tochen_end]

[zman_begin]וישב[zman_end]

מי [ednref_11_*] כה' אלקינו¹ המגביהי כו' המשפילי כו' ובארץ, ופי' רש"י ז"ל מי כו' בשמים ובארץ שיהא מגביה לשבת ומשפיל לראות, מגביהי משפילי מקימי להושיבי מושיבי, כולם יו"ד יתירה בהם עכ"ל. וצ"ל לאיזהו צורך השמיענו רש"י שהיודי"ן הם יתירים בתיבות אלו, וגם הכוונה בפירושו שיהא מגביה לשבת ומשפיל לראות[ednref_12_*]. ולהבין זה צריכי' להקדים תחלה מ"ש אלה תולדות יעקב יוסף הלא הל"ל אלה תולדות יעקב ראובן ומהו יוסף דוקא, וכ"ש לפי מה שאמר אלה שהוא לשון רבים הי' לו לחשוב כסדר, ולמה הזכיר את יוסף לבד.

ובכדי להבין ילה"ק מ"ש בשל"ה שהפרשה שקורין לפני השבוע שייך לשבוע זה, והנה פרשה וישב קורין קודם חנוכה, או שבת חנוכה כו', וא"כ צ"ל שייכות פ' זו לחנוכה. והענין הוא דהנה ימי חנוכה תמניא אינון כו', והקשו כל המפרשים למה תקנו ימי חנוכה תמניא שהרי הנס הי' רק שבעה ימים, שעל יום א' הי' מחזיק הפך שמן, ותירצו שם מה שתירצו.

והנה להבין זה ילה"ק קצת מה שנמצא בתשו' הרשב"א שיש מועדים שהם רק שבעה ימים כמו פסח הוא שבעה, שענין שבעה הוא כנגד שבעה ימי בראשית, ששת ימים עשה הוי' את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת כו' שהוא בחי' שבעת ימי הבנין, ומה שיש ג"כ בחי' שמונה ימים², שמונה הוא למעלה מהשבעה, שהשבעה הוא בחי' שבעת ימי הבנין שהם נקראי' שבעת ימי ההיקף לפי