נד

וישב יעקב

בס"ד.

וישב יעקב¹ בארץ מגורי אביו בארץ כנען. אלה תולדות יעקב יוסף כו'. להבין ענין זה גם כפל לשון בארץ מגורי אביו בארץ כנען. גם י"ל מ"ש אלה תולדות יעקב יוסף כיון שכתי' אלה לשון רבים וא"כ למה נזכר יוסף לבד.

ולהבין זה ילה"ק מתחלה ענין מה שנא' בשל"ה שהפרשה שקורין לפני השבוע שייך לשבוע זה. והנה פרשה וישב קורין קודם חנוכה, וא"כ צ"ל שייכות פ' זו לחנוכה. והענין הוא דהנה ימי חנוכה תמניא אינון כו', והקשו כל המפרשים למה תקנו ימי חנוכה תמניא שהרי הנס הי' רק שבעה ימים, שעל יום א' הי' מחזיק הפך שמן, ותירצו שם מה שתירצו.

והנה להבין זה ילה"ק קצת מה שנמצא בתשו' הרשב"א שיש מועדים שהם רק שבעה ימים כמו פסח הוא שבעה, שענין שבעה הוא כנגד שבעה ימי בראשית, ששת ימים עשה הוי' את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת כו' שהוא בחי' שבעת ימי הבנין, ומה שיש ג"כ בחי' שמונה ימים², שמונה הוא למעלה מהשבעה שהשבעה הוא בחי' שבעת ימי הבנין שהם נקראי' שבעת ימי ההיקף לפי שהשבעה הנ"ל הם בבחי' היקף. לפי שבאמת אינו מובן איך אנו קורין יום ראשון יום שני, והלא מבריא' העולם יש כמה אלפי' רבבות ימים³, אלא לפי ששבעת ימי בראשית הם שבעת ימי ההיקף שבכל שבעה חוזרין חלילה, לפי שביום ראשון מאיר בחי' חסד וביום שני מאיר מדת הגבורה כו'. וכן חוזרין חלילה ונקראי' שבעת ימי ההיקף. והנה שמיני הוא בחי' שומר את ההיקף שלמעלה משבעת ימי הבנין, וכמו ששביעי הוא למעלה מהששי, וכמשארז"ל ברבות כל השביעין חביבין, בשנים שנה השביעי שמיטה, בחדשים בחדש השביעי באחד לחדש הוא ר"ה, וכמ"כ שמיני הוא למעלה משבעה, וכמארז"ל על המילה שניתנה בשמיני כדי שיעבור עליו שבת א' שהוא למעלה משבת, ולכך מילה דוחה שבת, וכן עד"ז הוא שנת היובל, שמתחלה סופרי' שבעה שבועו' ואח"כ בשנת החמשים הוא יובל, שהיובל עצמו היא מדרגת שמיני וכולל בו ז' שמיטות שכל שמיטה בשנים הוא כדוגמת מועד של שבעה