מו
כמ"ש בלק"ת בד"ה מצה זו20. ועד"ז יובן ענין אל"ף דאחד, הגם שאל"ף רומז לבחי' פלא עליון עכ"ז יומשך לבחי' ח' וד' שרומזי' לז' רקיעי' וארץ וד' רוחות העולם, והיינו ע"י הצמצום, כנ"ל שאחד רומז על הצמצום ע"ד צמצם שכינתו כו', והוא שיצומצם להיות נמשך ע"י החכמה שז"ע יו"ד בראש שבאל"ף ויש בו קוץ ג"כ. וכ"ז הוא ע"י התורה ומצות שישראל קיבלו שמתחלת באנכי כנ"ל. וק"ש היא מצוה כלליות שמרומז בה כל התומ"צ כנודע שרמ"ח תיבין דק"ש רומזי' לרמ"ח מ"ע וכמ"ש בכוונות ק"ש שז"ע שיעור קומה וכמ"ש בלק"ת שה"ש בד"ה צאינה וראינה21 הראשון ס"ג, ובירושלמי אמרו שבק"ש יש כל עשרת הדברות בפרט, שה' אלקינו היא קבלה על אנכי, ה' אחד על לא יהי' לך כמ"ש מזה במ"א22, וק"ש היא מצות היחוד שיומשך יחוד אלקותו ית' בעולמות, כי באמת בתיבות ה' אחד מרומז ב' הבחי' דה' אחד וגם שמו אחד שנא' בזכרי', שפי' הוי' אחד הוא שב' הויות יהיו אחד, והיינו מה שעכשיו נא' ויקרא ה' ה' ופסיק טעמא בינייהו שנת' מזה בכמה דוכתי23 שש' הוי' דלתתא הוא ש' הוי' שבסדר השתלשלות שיש בו חו"ג כו', משא"כ ש' הוי' דלעילא הוא ש' הוי' שלמעלה מהשתלשלות שלית שמאלא, כ"א שניהם ימין כמ"ש ימינך ה' ב"פ כו', ועכשיו פסיק טעמא בינייהו, ולע"ל יהי' הוי' אחד שלא יפסיק הפסיק טעמא, ולכן תירצו בגמ' על אטו האידנא לאו אחד הוא, אלא שבעוה"ב יהי' כולא הטוב והמטיב מפני שיאיר בחי' שם הוי' דלעילא דלית שמאלא כו', ועל ושמו אחד תירצו שיהי' נקרא כמו שנכתב, וכנ"ל שכתי' וקרי הוא העלם וגילוי, והיינו כי זה שמי (ש' הוי') לעלם כתי' שצריכי' להעלימו בש' אד', ולכן סובר אבא שאול אף ההוגה את ה' באותיותיו אין לו חלק לעולם הבא (בסוף משנה א' דפרק חלק בסנהדרין), אלא שצריכי' להעלימו בש' אד', אבל לע"ל יהי' שמו אחד שיקרא היינו שיהי' הגילוי כמו שנכתב שהוא ההעלם דעכשיו, וא"כ זה ששמו אחד זהו ג"כ נכלל במה שאומרי' בק"ש ה' אחד שהכוונה ששמו העצמי הוא ש' הוי' יהי' אחד היינו שב' הוויות יהי' אחד, וגם שמו ש' הוי' ואד' יהיו אחד, והוא שגם ביחו"ת יאיר כמו ביחו"ע, וא"כ יהי' הגילוי מש' הוי' וה"ז ה' אחד. וי"ל שזהו גילוי יותר מכמו שהי' בבהמק"ד שהרי בבהמק"ד שהיו קורי' את השם ככתבו היינו שהי' הגילוי בבהמק"ד מש' הוי', אבל מ"מ יש פסיק טעמא בין ב' ההוויות, אבל ע"י היחוד דק"ש יומשך שיהי' הגילוי מש' הוי' דלעילא ע"י בחי' ש' הוי' דלתתא, וזהו יאיר גם בכללות העולם (ולא בבהמ"ק לבד שגדול יהי' כבוד הבית כו'), וכ"ז הוא ע"י היחוד דק"ש שהכח ע"ז הוא מפני שהוי' אלקינו וכמו שפי' רש"י שמה שעכשיו ה' אלקינו יהי' לע"ל ה' אחד כו' ע"ש, וזהו ע"י ק"ש שהיא מצוה כלליות,
הערות
- 20. כמ"ש בלק"ת בד"ה מצה זו : צו דף יב, ג.
- 21. בלק"ת שה"ש בד"ה צאינה וראינה : דף כא, ג ואילך.
- 22. שה' אלקינו. . על אנכי ה' אחד על לא יהי'. . כמ"ש מזה במ"א : ראה סה"מ תרל"ב ח"ב ע' תעז [ובהמ"מ שם]. תרל"ג ח"א ע' כו [ובהמ"מ שם]. רפג. שיז-ח. ח"ב ע' תעב. תקצב. לקמן רד"ה את ה' האמרת.
- 23. ויקרא ה' ה'. . שנת' מזה בכמה דוכתי : ראה תו"א בשלח סא, ד ואילך. תצוה פג, ג. פד, א. לקו"ת תזריע כא, ד. חוקת נז, ג. דרושים לר"ה נט, א. לקמן ד"ה ששים המה מלכות. וש"נ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.