לה

ותחלה נבין לפי פי' הראשון דחול קאי על ק"נ כו', מהו בחי' ההבדלה שבין קדש לבחי' חול זה דק"נ, הנה נודע שבקטרת היו י"א סממנים כמארז"ל ואחד עשר סממנים היו כו' הצרי והצפורן כו' שנת' מזה במ"א טעם היותם י"א³ מפני שהחיות המחי' י"ס דנוגה הוא בבחי' מקיף עליהם, והוא בחי' מקיף דלבונה זכה שבעצם היא זכה עדיין. ונת' שם ששרש תי' זכה הוא זך, לרמז על ך"ז אותיות שבאלפא ביתא, שאותיות אלו נעשה בחי' מקיף להחיות י"ס דנוגה, ע"ד השבעת השמות שעם היותם רק בחי' מקיף עכ"ז פועלי' כו' ועד"ז מחי' המקיף דלבונה ג"כ את הי"ס דנוגה, ומ"מ אינו מעורב בהם כלל כ"א בבחי' מקיף⁴ לבד כו'.

והנה בחי' לבונה זכה⁵ הוא עצמו ההבדלה שבין קדש לחול, והיינו שכמו בקדושה שמל' דאצי' נעשית עתיק לבריאה כנודע ממ"ש במ"א בענין מלך יחיד⁶ חי העולמי' שבחי' מלך שבאצי' נעשה יחיד בבריאה היינו בחי' עתיק דבריאה ומ"מ בחי' מל' דאצי' עצמה היא הפרוכת והפרסא שבין אצי' לבי"ע, כן ממל' דעשייה עצמה נעשה ההבדלה שבין העשייה לק"נ, שזהו הבדלה שבין קדש לחול, והוא ע"י שממל' דמל' דעשי' נעשית עתיק לק"נ, וי"ל שזהו המקיף דלבונה זכה שבי"א סממני הקטרת שיש פי' שזהו מה שמל' דעשיי' נעשית עתיק לק"נ, ולכן ע"י י"א סממני הקטרת שמבררי' בחי' אחד עשר כתרין דסט"א עי"ז נמשך תוס' אור בקדושה מבחי' חד ולא בחושבן בחי' עתיק יומין כתר דאצי' בבחי' עשר תיקונין שהם ע"ס דאצי' כמ"ש בהגהות לד"ה ראה ריח בני⁷, והגם כי משם מובן שעיקר הבירור הוא ממה שנבלע בפנימיותן שזהו מה שפנימיותן הוא רע, משא"כ מקיף דלבונה הוא מבחי' קדושה עדיין רק שמחבר ע"ס דעשיי' עם עשר כתרין דנוגה, מ"מ צ"ל שהבירור הוא ע"י המקיף דלבונה דוקא וכמו שרצה יצחק לפעול ע"י המקיף, ואם כי טעה בזה שמעצמו א"י להתברר כמש"ש, כ"א ע"י יעקב ז"א בעל עולם האצי' דוקא, מ"מ בירור דיעקב ז"א דאצי' ג"כ מברר ע"י המקיף דלבונה שהוא הנותן חיות בע"ס דנוגה וע"י מבררי' גם הניצוצות שנפלו בשה"כ בע"ס דנוגה בפנימיותן היינו מה שנבלע בהם להיות חיל בלע כו' ומבטנו יורישנו כו'