לד

ויירא ויאמר מה נורא כו'

בס"ד. (ש"פ ויצא, ט"ל).

[tochen_begin]חולין עטה"ק כו' אתר חול, הדיוט[tochen_end]

[zman_begin]ויצא[zman_end]

ויירא ויאמר מה נורא1 המקום הזה, אין זה כ"א בית אלקים, ות"א לית דין אתר הדיוט, אלהן אתר דרעוא בי' מן קדם הוי', ויונתן תרגם לית דין אתר חול, ארום אלהן בית מקדש לשמי' דהוי'. וצ"ל אם חלוקים התרגומי' בפירושם או י"ל ששניהם לדבר אחד נתכוונו.

והענין הוא דבפי' חול יש בו שני פי', הא' כמש"פ בזח"ב פקודי דף רך"ז ב' בפי' הפסוק ולהבדיל בין הקדש ובין החול שזהו בין הקדושה ובין סט"א, ושם במק"מ בשם נ"ב (שהוא מהרח"ו ז"ל) בין הקדושה לק"נ, ונמצא פי' חול היינו ק"נ. ובזח"ג אמור דצ"ד ב' פי' שההבדלה שתיקנו חכמי' להבדיל במש"ק המבדיל בין קדש לחול, שחול קאי על ההנהגה שנמשך ע"י מט"ט וסנדל, שהם ו"ק דיצירה ודעשייה, וקדש הוא בחי' האצי', שהוא מה שמאיר בשבת, כי בשבת גם בחי' מט"ט שנק' נער כמ"ש נער הייתי שארז"ל שרו של עולם אמרו, הנה בשבת נא' עליו גם זקנתי שפי' בזהר דסליק לסיבא ואתהדר כמלקדמין, והיינו שבשבת עולה למקום הזקנה ומקבל הארה מאצי', וגם מבחי' ע"י שנק' סבא קדישא, או גם סבא דסבין כמ"ש מזה במ"א, וע' מענין סבא וסבא דסבין בהגהות לד"ה בך"ה בכסליו הארוכות קרוב לסופן2, ואתהדר כמלקדמין שאחר השבת שב להיות כמדרגתו בחול, שהוא ו"ק דיצי', ולכן תקנו הבדלה במוש"ק המבדיל בין קדש שמאיר בשבת, לחול שהוא ההנהגה שע"י בחי' נער הנ"ל[ednref_9_*], ונמצא פי' חול הוא ההנהגה ע"י שלוחייהו היינו שרו של עולם.

הערות

  1. 1. ויירא ויאמר מה נורא : מאמר זה מלבד ההתחלה וסיום הוא מד"ה ואמנם כו' האלף לך שלמה, הנדפס לעיל ע' כ וכאן בתוס' הגהות. להלן בהוספות נדפס ג"כ מאמר זה בהנחת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע.
  2. 2. וע' מענין סבא דסבין בהגהות לד"ה בך"ה בכסליו הארוכות קרוב לסופן : אוה"ת חנוכה (כרך ב) רפט, ב ואילך. [edn_9_*] במהדו"ק של המאמר, נרשם כאן בגוכי"ק : ולפ"ז י"ל שהת"י ות"א אינם חלוקי' כלל בפירושם שמ"ש הת"י לית דין אתר חול הכוונה שבכאן אינו נמשך ע"י מט"ט שרו ש"ע שהוא ו"ק דיצי' אלא זהו מקום בהמ"ק ששם היתה השראת שכינתו ית' וגילוי ש' הוי' שלכן במקדש היו קורין את השם ככתבו כנ"ל, והת"א ג"כ כוונתו על מט"ט שרו ש"ע, רק שנתן סימן וקראו הדיוט, והיינו כאמרם ז"ל הדיוט איהו לגבי מארי, ולכן א' לית דין אתר הדיוט פי' שנמשך ע"י מט"ט כמו בכל א"י כ"א מקום שרעוא בי' מן קדם הוי', שי"ל הכוונה על בחי' מל' דאצי' ששרשה מבחי' רדל"א כמ"ש במק"מ ולכן א' רעוא היינו בחי' רצה"ע, מן קדם הוי', עלי' לפני הוי' שבסדר השתלשלות תטהרו כמ"ש במ"א תטהרו בגימ' כתר, ולכן אמר יעקב מה נורא המקום הזה, נורא הוא מקור היראה, ע"ד נורא תהילות עושה פלא, שגם פליאות חכמה כעשי' גופנית נחשב לגבי בחי' עליונה שבכתר, או לגבי רדל"א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.