לא

שיש לו התחברות עם הקדושה שזה"ע לבונה זכה, ולזה מצד המקיף שלו רצה להמשיך לו תוס' אורות כו' עד שאפי' הפנימית שלו יתבררו ג"כ. אכן באמת טעה בזה כי אין עשו כדאי בבחי' זו כ"א ע"י יעקב דוקא, שלפי שאם הי' החיות נמשך על עשו יבלע ח"ו כמקדם, או שלא יהי' מבחי' עשו כלום שיהי' בטל במציאות ממש ע"ד הושיט אצבעו הקטנה ביניהם ושרפן, אבל שיהי' חשוכא לנהורא ומרירו למיתקא שיהי' יש ואעפ"כ יהי' בחי' ביטול היש לאין א"א כ"א ע"י יעקב ז"א דקדושה שע"י יתברר מעשו ויוכלל בקדושה, לכן הסכים יצחק ג"כ לברכת יעקב אח"כ ולעשו אמר הנה משמני הארץ כו' מקצת שמני (וליעקב אמר ומשמני בתוס' ואו) דהיינו מתמצית הנשאר משמן שנמשך אל הארץ שם יהי' מושביך בחי' פנימי', ומטל השמים של יעקב יומשך ג"כ לך אבל אינו אלא מעל דהיינו בחי' מקיף בלבד, משא"כ ביעקב ויתן לך, ובתנאי ואת אחיך תעבוד שתהי' בטל אל בחי' יעקב שע"י יהי' עלי' דוקא כנ"ל.

אך לכאורה אינו מובן למה הי' צריך יעקב לברכת יצחק שהרי יעקב איש תם. אך הענין הוא דהנה האבות היו מרכבה והיו מקיימין את התורה ברוחניות, אבל כדי שיומשך התורה למטה בגשמיות וע"י תו"מ גשמי' יומשך המשכת עליונות למטה זה דוקא ע"י הברכות שבירך אותו שיומשך ג"כ למטה בתו"מ גשמיים, וזשארז"ל שמטל השמים הוא מקרא ומשמני הארץ זו משנה¹² ורוב דגן ותירוש זו הלכות ואגדות, והיינו שהברכה הי' כדי שיומשך בחי' תו"מ בגשמיות ואעפ"כ ע"י מצוה גשמי' יומשך ג"כ גילוי אא"ס למטה כו'.

ועתה יבואר הכתוב ראה ריח בני כו' כי ענין הריח הוא דבר שהנשמה נהנית ממנו¹³ ולא הגוף, ולכאורה אינו מובן הלא ממאכל נהנית הנשמה ג"כ שע"י המאכל נעשה התחברו' הנשמה עם הגוף, וכמ"כ מהריח נהנה הגוף ג"כ, אמנם הענין הוא שיש ב' בחי' בנשמה א' המאירה בגוף והוא בחי' שכל ומדות, והב' מה שמאיר רק בבחי' מקיף לבד, והנה התחברות עשר בחי' הנפש עם הגוף הוא ע"י המאכל כו', אכן כדי שיהי' התחברו' והמשכו' המקיף של הנשמה כמו כאשר האדם נתעלף ר"ל או בשינה שאז הסתלקות המוחין מן הגוף, וצריך להמשיך מבחי' המקיף כו', אז לא יפעול המאכל חיבור הנפש עם הגוף, כי להמשכת מ"ד של מקיף צריך להיות העלאת מ"ן ג"כ בבחי' מקיף, וזהו ענין הריח כי הריח משיב את הנפש דהיינו מה שהי' בתחלה בבחי' הסתלקות המוחי' חוזר ומאיר כאדם שהוא נרדם, וע"י הריח חוזר ומקיץ¹⁴, דהיינו ע"י שינה הי' השכל בהעלם ואח"כ כשנעור