כד

שהם ששת ימי' עשה ה' את השמים ואת הארץ (שהם מחסד דאצי' עד יסוד שהם פעלו כל מעשה בראשית כדפי' בזהר פ' בראשית, כי ששת ימי' עשה בששה לא נאמר כו'), והיינו ע"י כוונת התפילה, כמבואר בזהר פ' פקודי שע"י כוונת ברכת ק"ש ותפלת י"ח מתקשרים ומאירים ההיכלות מאור האצילות, ובזה אנו מפרידים הטוב מהרע, והטוב מתקדש באור הטוב שבאצי' ובזה הם נשמרים מהרע, ע"כ דברי הר"ח.

ועפ"ז יובן מארז"ל מט"ט קושר כתרים¹³ לקונו מתפילותיהם של ישראל, ופעם אמרו סנדל קושר כתרים (ע' בלק"ת שה"ש בד"ה מה יפו¹⁴ פעמי' בנעלים), שההפרש בין מט"ט ובין סנדל זהו אם ההעלאה הוא ע"י ההנהגה הנמשך מיצי', או אם ההעלאה הוא ע"י שבח"ל נמשך ההנהגה ע"י ו"ק דעשייה כנ"ל, והם מעלים התפילות, שהוא הטוב הנז' לעיל שנפרד מהרע, והיינו כי האדם ניזן ממאכלים הגשמי' שגידולם וצמיחתם הוא מנוגה, שבה מעורב טו"ר, וכאשר בכח האכילה לומד תורה ומקיים מצות, ומתפלל ק"ש ושמ"ע, ונודע כי עליית תומ"צ של האדם מתעלים ע"י התפילה, והמלאכי' הנ"ל שמעלים התפילות הם קושרי' כתרים לקונו מאבנים טובות שהם האותיות שבתפילה שמאירים מאור ההתבוננות כו'. וענין קושר כתרים, לפי שמה שנפל בשה"כ זהו מה שצריכי' לברר מיו"ד כתרין דנוגה, וכנז' בתחילת הקונטרס¹⁵ שמקבלים מאלף כו' כתר כו', לכן הטוב שמתעלה עושי' מזה כתרים כו'.

ונחזור לעניננו, שז"ע ג' מיני ימים היינו ימי החול דק"נ, וימי החול דמט"ט, וששת ימים דאצי', ובשבת שולט מל' דאצי' ומקבלת מהבינה שהיא נק' שביעאה כו', והשראתה בהיכל ק"ק דבריאה שלמעלה ממט"ט כו', וי"ל התקשרות ו"ק דמט"ט בו"ק דאצי' הוא ע"י שיתא סדרי משנה, וזהו ששת ימים תעבוד כו'. ומכ"ז יובן המכילתא זכור מלפניו ושמור מלאחריו מכאן שמוסיפין מחול על הקדש, כמו הזאב (שטורף) שחוטף מלפניו ומאחריו, היינו שחוטף מגבול ימי החול דק"נ כי מברר ק"נ ומפריד בין טוב לרע ע"י עסק התורה, ואז מתקשר ומתעלה עד ו"ק דאצי' כו', וע' במק"מ ויקהל דר"ד א' ג"כ מזה, אך פי' הר"ח מכוון יותר[ednref_8_*].