כא

צ"ל ההוספה מאתים, דאילו לר' יאשי' צ"ל ההוספה ר"ן, ויש לפרש דעת רש"י שסובר כת"ק שבגמ' שבועות ששלמה זה חול, והוא ע"ש שמברר ק"נ דכתי' את זלע"ז עשה האלקי' דכמו בקדושה יש ד' עולמות אבי"ע כן גם בלעו"ז יש ד' בחי' ק"נ וג"ק, וק"נ היא כמו אצי' בקדושה, כ"ה בלעו"ז, ונודע כי בקדושה הוא עשר ולא תשע עשר ולא אחד עשר, אבל בסט"א הם י"א כתרין, והיינו מפני כי בקדושה החיות שמחי' הע"ס הוא בפנימיותן, וכמ"ש בת"ז וההיא נביעא איהי כנשמתא לגופא דאיהו חיים לגופא, אבל בסט"א אם הי' נמשך ג"כ באופן זה הי' נבלע כמ"ש בפ' תולדות בד"ה ראה ריח בני ובהגהות לשם², ולכן הם י"א כתרין שבחי' המקיף דלבונה הוא נותן חיות בעשר כתרין, ועכ"ז הנה הוא בבחי' מקיף על העשר כתרין די"ס שלהן ואינו מתערב עמהן כו', ונודע כי בקדושה הי"ס נחלקי' לחמשה פרצופים, א"כ גם בלעו"ז בי"ס דנוגה ג"כ צ"ל שכן הוא, ומוסיף עליהם מקיף דלבונה זהו החומש מלגאו שהוא חלק ששית מלבר, והוא חומש כדברי ר' יונתן, חומשו של קרן.

והנה בחי' לבונה זכה³ היא ההבדלה שבין קדש לחול, והיינו שכמו בקדושה שמל' דאצי' נעשית עתיק לבריאה כנודע ממ"ש במ"א בענין מלך יחיד חי העולמי'⁴ שבחי' מלך שבאצי' נעשה יחיד היינו בחי' עתיק בבריאה, ומ"מ בחי' מל' דאצי' עצמה היא הפרוכת והפרסא שבין אצי' לבי"ע, כן ממל' דעשייה נעשה ההבדלה שבין העשייה לק"נ, שזהו הבדלה שבין קדש לחול, וזהו שנעשית עתיק לק"נ⁵, וי"ל שזהו המקיף דלבונה זכה שבי"א סממני הקטרת שיש פי' שזהו מה שמל' דעשייה נעשית עתיק לק"נ, ולכן ע"י י"א סממני הקטרת שמבררי' בחי' אחד עשר כתרין דסט"א עי"ז נמשך תוס' אור בקדושה מבחי' חד ולא בחושבן בחי' עתיק יומין כתר דאצי' בבחי' עשר תיקונין שהם ע"ס דאצי' כמ"ש בהגהות לד"ה ראה ריח בני, והגם כי שם מובן שהבירור הוא⁶ ממה שנבלע בפנימיותן שזהו מה שפנימיותן הוא רע, משא"כ מקיף דלבונה הוא מבחי' קדושה עדיין רק שמחבר ע"ס דעשיי' עם עשר כתרין דנוגה, מ"מ י"ל שהבירור הוא ע"י המקיף דלבונה דוקא וכמו שרצה יצחק לפעול ע"י המקיף, ואם כי טעה בזה שמעצמו א"י להתברר כמש"ש, כ"א ע"י יעקב ז"א דאצי' דוקא מ"מ בירור דיעקב ז"א דאצי' ג"כ מברר ע"י המקיף דלבונה שהוא הנותן חיות בע"ס דנוגה וע"י מבררי' גם הנצוצות שנפלו בשה"כ בע"ס דנוגה בפנימיותן היינו מה שנבלע בהם להיות חיל בלע כו' ומבטנו יורישנו כו' היינו מה שנבלע בפנימיותן, רק כ"ז הוא ע"י המקיף דלבונה שהוא החיות דע"ס.