ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"עתורת שמואלתרל"ט ח"אמאמרים[האלף לך שלמה] ואמנם כו' שלמה זה חול כו' (ב)יז

יז

אור הלבנה כאור החמה, ואז ושמו עליהם ראש אחד שהוא בחי' תפארת דאימא שיהי' כתר לשניהם בשוה, וע' בכי"ק בפ' תרומה גבי ענין הכרובי'11 כו'.

והנה הראש יהי' דוד12, וכמ"ש ביחזקאל קח לך עץ אחד וכתוב עליו ליהודה כו' ולקח עץ אחד וכתוב עליו ליוסף עץ אפרים כו' אחד אל אחד כו' ונתתי אותם עליו את עץ יהודה כו' עד ועבדי דוד כו', והיינו כי עתה יוסף הוא למעלה מיהודה, שעשרת השבטי' היו בחלקו של ירבעם שהי' משבט אפרים, והי' מרובה בשבטי' מיהודה, ויוסף הוא המשפיע כמ"ש אלה תולדות יעקב יוסף שהגילוי' של בחי' יעקב הוא ע"י יוסף בחי' יסוד צ"ע, וכתי' ויוסף הוא המשביר כו'. אך לע"ל כשיהי' (איוב מ"א) אחד באחד יגשו, ויתחברו שניהם בתכלית היחוד האמיתי אז יתעלה יהודה למעלה מיוסף, וכמ"ש אשת חיל עטרת בעלה, ולכן אז ועבדי דוד דוקא, וזהו הראש אחד, ולכן בהמ"ז על כוס יין המשומר שלע"ל יברך דוד דוקא, כמארז"ל שא' לי נאה לברך. וא"כ אפ"ל דע"ז יתפרש האלף לך שלמה שיוחזרו עשרת השבטי' תח"י דוד ושלמה, וכדעת הי"א ששלמה זה קדש, והוא בחי' מלך שהשלום שלו, וי"ל שלמה מל' ולע"ל יומשך בו שרשו שבכתר שז"ע מלך שהשלום שלו, ולכן הכוס של ברכה שיברך דוד יחזיק רך"א לוגין כמנין ארך דהיינו בחי' כתר, וכמ"ש והי' ה' למלך כו'.

והנה רש"י ז"ל פי' ג"כ דקאי על לע"ל רק פי' שיחזירו אלף ויוסיפו חומש כדין המועל בקדשי'[ednref_6_*], היינו בבחי' קדש ישראל לה', ומאתים הוא חומשו של אלף וזהו כר"י13 בב"מ פרק הזהב דנ"ד ע"א, ואנן קי"ל כר' יאשיא שיהי' הוא וחומשו

הערות

  1. 11. בכי"ק בפ' תרומה גבי ענין הכרובים : תו"א פא, א ואילך.
  2. 12. והנה הראש יהי' דוד : בהבא להלן ראה תו"א ויגש מד, א ואילך.
  3. 13. והנה רש"י ז"ל פי' ג"כ. . וזהו כר"י : ענין זה נמצא בארוכה יותר להלן [פיסקא: והנה משנ"ת לעיל]. [edn_6_*] במהדו"ק של המאמר, נרשם כאן בגוכי"ק (אך במהדו"ב נשמט קטע זה) : הביאו השל"ה דשס"ו א' בתושב"כ ס"פ פנחס, וע' בסש"ב פל"ז באריכות בענין מה שלע"ל תצא ק"נ מחלאתה וטומאתה ע"י הבירורי' דעכשיו, וע"ש גבי אתרוג שצ"ל שלא מערלה שמה שג' שנים ערלי' יהיו לכם א"א להתברר ע"ש בהג"ה, ולכאו' הלא קאי גם על נ"נ שיש דיעה שהוא מג"ק, אלא שצ"ל שזהו ע"י מצות ל"ת כמ"ש בסש"ב שם, ומ"מ העיקר קאי על מ"ש ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא, שהוא פסוק בפ"ע, שזהו מה שלא ראה אבינו יעקב כמה עווקים הוא עולה שיש דיעה (ואפשר היא העיקר) שהוא מק"נ, ורע שבדקות צריך בירור יותר וכבד יותר (כן שמעתי מהרז"ו ע"ה בשם רבינו), וגם אפ"ל שמפני שק"נ היא ממוצע בין הקדושה לג"ק לכן בבירורה תלוי' העלאת הנצוצי' שע"י מל"ת גם מג"ק להיות וארה"ט אעביר וכענין כלי חרס שבירתן זהו תקנתן כו'.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.