יב

בחי' המ"ה שבה ה"ז אפשר גרוע יותר בדקות, ולכן נחשבת לבחי' קלי' נגד האצי' כו' כנודע, וצ"ע).

וע"פ הקדמה יובן ג"כ מארז"ל במד"ר פ' בראשית פי"א ששאל כו' על טעם המילה, מפני מה לא ניתנה לאדה"ר, שמתוך התשובה ניכרי' דברי שאלתו שאם אינו חפץ בערלה, למה נברא האדם בערלה, ושיצטרך האדם למול בשר ערלתו כו', שהשיב לו להוציאך חלק אי אפשר, אלא כל מה שנברא בשי"ב צריך עשייה, כגון החרדל צריך למתוק, התורמסין צריכי' למתוק, החטין צריכין להטחן, אפי' אדם צריך תיקון, ופי' המ"כ, וז"ל ואומר לך למה ציוני הש"י לחסר בברייתו, ולמה לא בראוהו נולד מהול, לפי שכל הנברא משי"ב צריך תיקון, ורש"י פי' מדכתי' אשר ברא אלקי' לעשות, אפי' מה שכבר נברא צריך לעשות עוד בתיקונו עכ"ל, ונמצא כי הי' המשל הזה מתיקון התורמסין תשובה לשאלתו אם אינו חפץ כו', אשר לכאו' עדיין אינו מובן כ"כ ענין תשובתו, ואיך המשל דומה לנמשל כו', אך ע"י הקדמה הנ"ל בכלל שע"י העבודה מוסיפי' כח בגבורה של מעלה כו' שגם באצי' העליון מוסיפי' תוס' אורות שז"ע תיקון, שזהו מה שלא נאצל בסוד שרש כו' א"כ מזה נמשך בבריאת צומח חי מדבר שבבי"ע שצריכי' תיקון ממש, ושע"י תיקונם בעבודת האדם יומשך התיקון גם באצי' בסוד תוס' כו' שזהו הקדמה להתחיל להבין דברי המשל הנ"ל ודמיונו להנמשל כו'.

ואמנם להבין היטב דברי המשל הנ"ל ודמיונו יובן בהקדם פי' דברי הפסוק דכתי' והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדהק"ד, ותרגום פרוכת הוא פרסא כידוע, ונודע כי בחי' הפרוכת שהי' בבהמק"ד להבדיל בין קד"ק להיכל, הענין הוא משום דבהיכל קדהק"ד שבבהמ"ק הי' גילוי אור האלקי מהיכל קדהק"ד דבריאה, שבו מתנוצץ הארה מקדהק"ד דאצי' כמשנ"ת בסידור בד"ה ביאור למ"ש בסש"ב פנ"ב נ"ג¹³, והוא שער הת"ת (וע' בע"ח שער כסה"כ פ"ה דשרש היכל קדהק"ד שרשו מאד נעלה וע' בביאור ע"פ שבת שבתון¹⁴ בשם זהר הרקיע פ' בראשית), ששם גילוי אוא"ס ממש, ולכן צ"ל הבדלה בין בחי' קדה"ק לבחי' קדש כו', ומזה נמשך אח"כ הבדלה בין קדש לחול שזהו עיקר ההבדלה כנודע וכמ"ש בש"ע או"ח¹⁵. ושרש ענין בחי' המסך והפרסא זו שאם הי' השפע נמשכת מאצי' לבי"ע בגילוי ע"ד מעילה לעלול לא הי' התהוות המלאכים, ולא בחי' ריבוי ההתחלקות, וכ"ש שלא הי' ההתהוות הגשמיות מן הרוחניות, שאין לך בריאה יש