י

ויובן ע"פ מ"ש ולהבדיל בין הקדש ובין החול ובין הטמא הובא לעיל בזהר, שבאמת יש כמה מיני הבדלות, והבדלה ראשונה שנא' בתורה בעשרה מאמרות הוא מ"ש ביום אחד למעשה בראשית ויבדל אלקי' בין האור כו', שהבדלה זו היא מקור לכל ההבדלות והפרוכות והמסכי' ופרגודים כו', כי גם בקדושה יש ג"כ כמה בחי' הבדלות כמ"ש והבדילה הפרוכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים, שגם בין קדש לקדש הקדשים ג"כ יש פרוכת שמבדלת, ובגמ' (כתובות דק"ו ע"א) אמרו י"ג פרוכות היו במקדש שני, ז' כנגד ז' שערי' כו', וכן בענין ההבדלות ארז"ל בפסחי' בפ' ע"פ⁶ הפוחת אל יפחות מג' והמוסיף אל יוסיף על ז' הבדלות שנא' בתורה.

ולהבין שרש ענין ההבדלות צ"ל תחילה מ"ש אשר ברא אלקי' לעשות, לתקן, שענין עשי' זו דכתי' הוא ע"ד מ"ש ועשתה את צפרני' שתרגומו הוא ותתקן, כי כל מה שברא אלקי' בששת ימי בראשית לא בראו בכוונה שיהי' נמצא בו כל השלימות בתכלית גמר מלאכתה, אלא הניח בו דבר שלא נשלם עדיין, ועם היות כי תהי' הבריאה חסר דבר מ"ה שצריך שיתוקן ויושלם ע"י עבודת האדם כמ"ש ואדם אין לעבוד, מכלל שעיקר הבריאה הי' בשביל שיעבוד האדם כו' כדכתי' ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה שארז"ל (הובא באוה"ח) לעבדה זו רמ"ח מ"ע ולשמרה שס"ה מל"ת, שע"י עבודה זו יושלם ויתוקן בריאת העולם, וזהו פי' כוונת אומרו לעשות שפי' לתקן, שהכוונה בזה עמוק מאד⁷. ואם כי לכאו' הכוונה היא בכדי שיהי' שייכת עבודת האדם באתעדל"ת, שלכאו' אי"ז כוונה עמוקה כ"כ כו'. אמנם באמת גם בזה יש למצוא עומק הרבה, וכמ"ש במ"א שבאמת כל ענין העבודה דכתי' כמ"פ בתורה אינו מובן, שהלא הוא ית' שלימותא דכולהו כנודע וא"כ כלום חסר ח"ו שיצטרך לעבודת האדם כו', ומהו דכתי' ועבדתם את הוי' אלקיכם, ולעבדו בכל לבבכם שארז"ל איזהו עבודה שבלב זו תפילה, וכן אומרו לעבדה ולשמרה תרי"ג מצות כנ"ל וכדומה, הלא מצינו גם בדרז"ל שא' וכי מאי איכפת לי' להקב"ה אם שוחט מן העורף או שוחט מן הצואר כו' לצרף בהן כו' א"כ אינו צריך כלל לעבודתינו, ולפ"ז יקשה ג"כ למה הניח דבר שיבא ע"י עשיותינו שז"ע לעשות לתקן כנ"ל. אלא שכמו שתירצו שם (בד"ה ועבדתם דתקס"ח, ובס' שמות ובכ"ד⁸) שבמה שהזכיר לשון עבודה הזכיר ג"כ לשון ש' הוי' אלקיכם (הגם שזהו בס' שמות היינו בד' ספרים הראשוני' כמ"ש במ"א בפי' דברי הרמב"ן בענין כשלישי המדבר⁹ כו') שמורה על זו"נ שרש נש"י, משא"כ מ"ש אנת הוא שלימותא