ו

אליו יהודה³⁰, ונת' במ"א בד"ה השמי' כסאי³¹ בענין הפרסא ששרשה גבוה מאד היינו מבחי' כתר.

וזהו אנכי מגן³² שבחי' המגן והפרסא (להגן על אור בחי' אברהם דלעילא שבבחי' כי חפץ חסד הוא), שרשה מבחי' אנכי כו' (והיינו בחי' אנכי מי שאנכי. ובעבודה בנפש האדם) למטה פי' אנכי מגן היינו מצות מעשיות, שהם מבחי' אשר אנכי מצוך, (שלהיותם מפנימיות רצונו ית' א"א לבוא למטה כ"א בהתלבשות דברי' גשמי' דוקא, ובזה גדלה מעלתם גם על בחי' ההתבוננות דק"ש³³ מה שמתבונן איך שה' אלקינו וה' אחד, ושע"י אריכות ההתבוננות בא יבא גם לבחי' אהבה דבכל מאדך לדבקה בו כו', עכ"ז איך יגיע לזה זהו ע"י מעשה המצות גשמי' דוקא שהם מפנימי' רצונו ית' כנ"ל ונעוץ סופן בתחלתן שהם מבחי' אשר אנכי מי שאנכי מצוך (ל' צוותא שעי"ז נעשה כנס"י אחות לנו קטנה ל' אחות שמתאחדת בתכלית עם מהותו ועצמותו ית' כבי') ולא מה שנמשך מבחי' אור וזיו לבד שזה יכול לבוא בהשגה בג"ע כו' וכן ע"י העמקת הדעת בבחי' ההתבוננות בק"ש. אלא שמצות ק"ש עצמה בדבור וכן ת"ת בדבור הם ג"כ כמו כל המצות שנתלבשו בדברי גשמיי', דעקימת שפתיו הוי מעשה כנודע מדרז"ל. וזהו והיו הדברי' האלה שבד"ת הכתוב מדבר, אשר מצות לימוד התורה שכנגד כולם שזהו מבחי' אשר אנכי מהו"ע מצוך היום לעשותם דוקא בהתלבשות הנשמה בגוף דוקא, שאז ביכולתה לקיים ושננתם כו' ודברת בעקימת שפתיו, וקשרתם כו' וכתבתם מצות מעשיות, ולא בהיות הנשמה למעלה קודם התלבשותה בגוף שאז הי' באהוי"ר דג"ע שזהו רק זיו והארה כו', משא"כ בהתלבשותה בגוף היום ה"ה מקיימת מצות מעשיו' שנמשכי' מבחי' אנכי כו') שהם הם המגן שבהם וע"י נמשך ומתלבש בחי' כי חפץ חסד הוא.

ועוי"ל להבין בעומק יותר ענין בחי' המגן ומכסה דמצות מעשיות, ע"פ מארז"ל ולא עם הארץ חסיד³⁴, שבפי' תיבת חסיד יש ב' פי', והא' הוא חסיד מלשון חסד וקאי על אור האהבה דפרשה ראשונה שבק"ש, שעם היות שואהבת הוא בגימ' ב"פ אור, מ"מ בלתי גניזת האור שהיא כלי המצות א"א להתקיים האור, וע' בפ' מקץ בד"ה ויהי מקץ דרוש הראשון קרוב לסופו³⁵, כי כל אור אינו מאיר ונמשך כ"א כשיש כלי במה שיתאחז דוקא, ולכן להיות בחי' אורות האהבה מתגלי' בנפש הוא דוקא ע"י