ד

המסכים והפרסות הוא שנעשו בעולם התיקון, וכ"מ בזח"א נח דס"ה ע"א ובמק"מ שם.

ועפ"ז יובן ענין אחד¹⁸, דהנה בעמה"מ ריש שער ז' דף מ"ב סע"ג פי' דעולם התהו הוא בחי' נפש, ועולם התיקון הוא בחי' רוח, והעולם שיהי' כשיחדש הקב"ה עולמו הוא בחי' נשמה, נמצא לפ"ז עולם התיקון גבוה יותר בעצם מעולם התהו, כמעלת רוח על הנפש, (ע' בביאור שני דהשמי' כסאי קרוב לסופו¹⁹). גם בע"ח מבואר דעגולים הוא בחי' נפש, ויושר הוא בחי' רוח, ומבואר בשער הנקודי' במה"ב פ"ז שעולם הנקודי' שבהם הי' שבה"כ נאצלו רק בבחי' נפש, ולכן נשברו שלא יכלו לקבל האור כו', והתיקון הוא בחי' יושר בחי' רוח ע"ש באריכות. וכן ביאר רבינו אדמו"ר נ"ע ז"ל בפ' שמות בד"ה מי שם פה לאדם²⁰, ושלכן יש בתיקון מעלה יתירה מה שאינה בעולם התהו, והו"ע נעוץ תחילתן בסופן (וצ"ע אם כוונתו שכוונת נעיצת התחילה הוא בסוף דוקא יותר מבראש המתפשט כמשנ"ת בד"ה ועמדו רגליו²¹, או ענין ההתכללות לבד²² שהראש מצטרך להרגל שז"ע נעוץ תחילתן בסופן וסופן בתחילתן כו'), שזהו הנמצא דוקא בבחי' יושר שהוא פרצוף אדם כו', שאז יתכן לומר שיש בחי' ברגל מה שאינו אפי' בהראש, משא"כ בעולם התהו שהיו בבחי' עגולים לא הי' בחי' זו. וא"כ מכ"ז משמע שהתיקון שרשו גבוה מהתהו, וכן הסברא נותן, כשסותר (בכוונה) על מנת לבנות (ע' בהג"ה לד"ה ראה אנכי נותן שבלק"ת²³ בענין אזרח), ודאי הבנין עדיף כו'.

אך א"כ לכאו' זהו סתירה למ"ש ברוב הדרושי' דעולם התהו הוא בחי' לפני מלך מלך כו' שהוא קדם במעלה לעולם התיקון, והיינו ששם הי' ריבוי האור, עד שזהו תכלית ירידת הנשמה להתלבש בגוף ונה"ב לפי שנה"ב שרשו מעולם התהו, ועי"ז דוקא נעשה עליית נה"א, וכמבואר בפ' נח בד"ה מים רבים²⁴ ובכ"ד, וע' בפ' וישלח בד"ה וישלח יעקב, ובד"ה ויקח מן הבא בידו מנחה²⁵, ובפ' בשלח בד"ה בשלח פרעה²⁶, וזהו כוונת כל הדרושי' של אדמו"ר נ"ע ז"ל.