ג

במדת הדין, שאם הי' ע"פ החסד הנ"ל לבד לא הי' נמשך בחי' הבירור כלל, וכמארז"ל במד"ר חטאין סגיאין, לכן עלה במח' כו', רק מפני שראה שא"א להיות קיום העולם שיתף מדת הרחמים כו'.

ועפ"ז יובן ג"כ שבחי' חסד זה דאברם ששרשו מבחי' כי חפץ חסד חסד דלגאו כו', צריך לבחי' מגן דוקא, שאל"כ מצד ריבוי בחי' חסדו הנ"ל ה"ז היפך מכוון בחי' התיקון הנ"ל כמובן כו'. וז"ע החתימה שחותמין מגן אברהם שבחי' אברהם צריך למגן. וע' מענין חותם בברוך בד"ה להבין ענין הברכות בפ' בראשית¹¹.

והנה בפי' מגן פי' אדמו"ר נ"ע ז"ל בד"ה אנכי מגן לך¹² וז"ל מגן נק' דבר המכסה, למשל במלחמה נק' מגן מה שמכסה בו¹³ שלא ישלוט עליו הקשת, עכ"ל, ועפ"ז פירש הפסוק שמש ומגן כו' שהשמש אם לא הי' לו נרתק לא היו יכולים לסבול אורו הגדול, והנרתק הוא המגין שנוכל לסבול, רק לע"ל הקב"ה מוציא חמה מנרתיקה כו'.

אך ברוב הדרושים¹⁴ פי' דבחי' מגן ז"ע הפרוכת, שהוא הפרסא שבין אצי' לבריאה כמ"ש בכ"ד, וע' בפ' תצוה בד"ה ואתה תצוה¹⁵ גבי וענין הפרוכת הוא כי הנה כתי' כי שמש ומגן כו', ועד"ז נת' בפ' בראשית בד"ה אעשה לו עזר כו' ובכ"ד¹⁶. וכן פי' בעה"מ דף מ"ה ע"ג שער ח' פ"ד, וז"ל החוט הזה של א"ס כו' נתפשט החוט בתוך א"ק ונעשה פרסא, פי' פרוכת שהוא מסך כו' בסוד פסוק שמש ומגן כו', כדי שלא יצא האור יותר מדאי ויהי' ח"ו העולם חרב כמו שהי' בעולם התהו, והמסך הזה מעכב השפע שלא יצא חוצה יותר ממה שיכולים לסבול העולמות, וכן יש בין כל עולם ועולם מסך מבדיל בסוד והבדילה הפרוכת לכם עכ"ל, וע"ש שע"ד פ"ג ופ"ט ושער ו' פך"ב. ומדבריו מבואר שבעולם התהו לא היו פרסות כמו בעולם התיקון, וע"כ זה הי' סיבה שנחרב עולם התהו כו', וכן האריך שם שער ז' פ"ד. וע' בע"ח שער א"א בתחילתו, ובביאור האד"ר בתחילתו גבי ופריס קמי' חד פרסא, שגם בעולם התהו הי' פרסא א', ואעפ"כ לא אתקיימו כו' עד ולבתר זמנא הוא אסתלק והוה מסתכל בההוא פרסא ואתתקן כו', דהיינו הסתלקות האור, וגם שנעשה פרסא בין עולמות א"ס ואצי'¹⁷ אז נתקיימו, ע' בספר רוח דוד. עכ"פ עיקר