ב

ואמנם עפמשנ"ת בהג"ה על ד"ה מים רבים שבפ' נח⁶, גבי וחסדי מאתך לא ימוש שהוא בחי' חסד עליון ואהבה רבה הבאה מלמעלה להיות וימינו תחבקני, ופי' שם שהוא בחי' כי חפץ חסד הוא, ונז' שם המשל לבחי' זו מאברהם אע"ה שהי' מצטער כשלא הי' לו אורחי' כו' ע"ש, הרי משם מבואר שבחי' אברהם שרשו מבחי' כי חפץ חסד הוא, שהוא חסד דלגאו הנז' באד"ר דקל"ג ב', וכ"מ ממ"ש בזהר ר"פ פקודי דר"ך ע"ב ע"פ מה רב טובך אשר צפנת ליראיך כו' שבחי' נהורא קדמאה דגניז קוב"ה זהו בחי' אברהם, ונהורא קדמאה זהו בחי' הנ"ל, כדמשמע בזח"ג פ' בלק דר"ד ע"ב, ע' מק"מ שם. ומ"מ לא קשיא מידי ממש"נ ברוב הדרושי' שחסד דאברהם זהו בחי' חסד עולם, כי ודאי יש בחי' אברהם באצי' שהוא מרכבה למדת החסד דאצי', וכמ"ש בפרד"ס בשם ספר הבהיר אמרה מדת החסד כל ימי היות אברם בארץ כו' כמ"ש מזה בכ"ד, להיותו עומד כו' שהחליף מקום עבודת מדת החסד כמשנ"ת בד"ה ואעשך לגוי גדול (ו"ל)⁷, ובחי' אברם זה ז"ע בחי' חסד עולם. אבל מ"מ יש בחי' אברם גם למעלה מאצי' כנודע מענין בעבר הנהר ישבו אבותיכם⁸ כו', א"כ שפיר י"ל גם בחי' כי חפץ חסד כו'.

ועפ"ז יתפרש ענין בחי' הנדיבות דאברם כפשוטו, שלהיות שרשו מבחי' חסד דלגאו כו' לכן השפיע למטה רב טוב בלי שום דקדוק כלל, ולא מצד היותו מ"ה כנ"ל אלא מצד עצם רב טובו וחסדו האמיתי כו', עד שמחמת מדת חסדו בקש לו ישמעאל יחי' לפניך שעם היותו מכירו כו'⁹ עכ"ז מצד עצם מדת חסדו שבלי דקדוק כלל בקש עבור ישמעאל, ולא עוד שבקש שיהי' לפניך כמשנ"ת בהג"ה לד"ה השמי' כסאי¹⁰ ע"ש.

והנה ארז"ל בתחילה עלה במח' לברוא את העולם במדת הדין, ראה שאין העולם מתקיים שיתף עמו מדת הרחמים, ולכאו' יפלא הלא הוא ית' הוא טוב ומטיב לכל וחפץ חסד הוא כו', א"כ מדוע עלה במח' לברוא כו' במדת הדין, הלא לכאו' זהו היפך מדת חסדו שחפץ חסד הוא. אך הענין הוא דכתי' אשר ברא אלקים לעשות, לתקן, וכמארז"ל אפי' תורמסין צריכין תיקון כו', והתיקון הוא לברר עולם העשי' וניצוצי התהו שנפלו בשבירת הכלים כנודע, ולכן עלה במח' לברוא כו'