שנו

נכללי' בז' הכלים עצמן כמו שהיו קודם השבירה כו'. ובכ"ז יובן שרש הדברים דהארץ הדום רגלי הנ"ל ולמה יהי' נעוץ תחלתן בסופן וסוב"ת מתחלת הבריאה כו' ולמה ע"י אתעדל"ת נעשה אתעדל"ע כו' כי זה בהכרח ע"פ הנ"ל בענין התהו והתיקון כו'.

[הג"ה. קיצור. הטעם שהוסד כן שנעוץ סופן בתחלתן, היינו לפי שבחי' סופן שרשם בתהו למעלה יותר, כי בתהו הי' זת"ז ע"ד עילה ועלול ומריבוי האור נשברו הכלים והובררו תחלה מלמעלמ"ט ומזה נתהוו ע"ס דתיקון, ומה שנפל למטה מתברר עוד מלמטלמ"ע ע"י האדם, ע' באג"ה סי' ך"ו בד"ה והמשכילים יזהירו¹⁰⁵, ומה שנפל למטה שרשו למעלה גבוה יותר וזהו שהרגל בבחי' א' גבוה מהראש ועמ"ש בסידור אחר עלינו לשבח בד"ה ביאור למ"ש בסש"ב פנ"ב נ"ג יעו"ש ג"כ מענין זה. ומכ"ז יובן ג"כ ענין כח המצות מעשיות שנק' הדום רגלי. ועוי"ל כי זהו מפעולת כח הא"ס שבפעולתו לא יהי' ראש וסוף ויהי' הסוף ראש בבחי' א' כיון שנבראו מכח אין סוף, שאין בו מעלה ומטה וראש וסוף ולכן ע"י הארה זו הסוכ"ע יש בבחי' סוף מה שאין בראש, ונמצא מצד ממכ"ע שייך ראש וסוף, אבל מצד שמקבלי' חיות מאור הסוכ"ע אין שייך ראש וסוף ועמ"ש בביאור ע"פ יביאו לבוש מלכות¹⁰⁶ דבאמת שרש הכלי נמשך מבחי' סוכ"ע דוקא והאור והנשמה נמשך מבחי' ממכ"ע מהקו וחוט יעו"ש כי הכלי הוא בחי' היש לגבי האור שהוא בלי מה והתהוות היש הוא מבחי' סוכ"ע הכל יכול, וא"כ מבחי' התיקון שעיקרו ענין הרחבת הכלים הוא נמשך מבחי' סוכ"ע ולכן מצד זה בחי' הרגל שהוא ענין ריבוי הכלי יותר מבהראש ע"כ יש בבחי' זו מעלה יתירה מצד שרשה בבחי' הסוכ"ע כו', וזהו ענין מבלי אשר לא ימצא כו' עמ"ש מזה בד"ה והי' מספר בנ"י¹⁰⁷, וא"כ בבחי' זו התיקון גבוה מעצמו יותר מעיגולים דתהו שהיו בחי' נפש והיושר דתיקון הוא בחי' רוח¹⁰⁸ שגבוה מהנפש, עכ"ה¹⁰⁹

[kitzur_begin] [kitzur_end]