שלח

והמספר הוא בחי' עצמיות אוא"ס ב"ה שלמעלה מבחי' ש' הוי' כנ"ל. ואפ"ל שהמספר הוא ש' הוי' כמו שהוא כלול בעצמותו⁸³ וזהו מ"ש הוי' הוי'⁸⁴ כו' כמ"ש במ"א, ולגבי בחי' ש' הוי' שבסדר השתל' נק' בחי' עצמיות אוא"ס ב"ה כו'.

והנה לפי משנת"ל שהמספר הוא עצמיות המאציל צ"ל מ"ש ביוהכ"פ לפני הוי' תטהרו⁸⁵ שקאי על א"ס ב"ה שלמעלה מש' הוי' מהו בחי' זו הלא לא יתכן לומר שקאי על המספר שהי' צ"ל אכפר, לכן אפ"ל עוד פי' שהמספר הוא בחי' המל' שבחי' מל' מספר שהוי' דיבר אל משה כו'. אך באמת אפשר לתרץ בלא זה שהמספר הוא עצמיות המאציל ב"ה ואעפ"כ לא יקשה מלפני הוי' תטהרו, דהנה נת' במ"א בד"ה ביום השמע"צ שלא נדפס⁸⁶ שפי' שם ענין ממכ"ע וסוכ"ע שממכ"ע הוא בחי' מו"ס וסוכ"ע הוא בחי' גלגלתא וז"ע ב' ראשין והם בחי' תומ"צ שבחי' מו"ס הוא בחי' תורה והמצות שרשן בגלגלתא, ואעפ"כ לא יקשה שכאן נת' שהמצות הם בבחי' זמן ומקום כמ"ש ביאור ענין⁸⁷ בלק"ת פ' במדבר⁸⁸ בביאור ע"פ וידבר אלקי' דעשה"ד, והנה המחבר בחי' סוכ"ע וממכ"ע הוא בחי' ב' ראשין הנ"ל הוא בחי' רדל"א כמ"ש שם באריכות, לכן אפ"ל שבחי' רדל"א הוא המכפר וזהו לפני הוי' כו', ומבחי' רדל"א נמשך סליחות⁸⁹ העוונות על המצות כי שרש המצות הם בגלגלתא, והכפרה נמשך מבחי' רדל"א כו' וזהו תטהרו בגימ' כתר⁸⁹, והמספר כל התורה גם מ"ש לפני הוי' מספר בחי' עצמיות המאציל שלמעלה גם מבחי' רדל"א.

והנה כ"ז הוא בחי' ד' ס' הראשוני', אבל ס' משנה תו' נא' ל' שמשה אומר מפי עצמו כנ"ל ועכ"ז כ' התוס'⁹⁰ וברוח הקדש, וצ"ל זה איך הוא מפי עצמו וברוה"ק, אך הענין יובן בהקדם התורה, דהנה איתא בפע"ח שבאצי' מאיר בחי' חכ' דא"ק, משא"כ בבריאה מאיר בחי' בינה דאצי'⁹¹, וזהו ההפרש שבין ד"ס הראשוני' לבחי' משנה תורה שד"ס הראשוני' הוא כמו באצי' ששם מאיר בחי' חכ' דא"ק, משא"כ משנה תורה הוא כמו בבחי' בריאה ששם מאיר רק בחי' בינה דאצי' ולא מבחי' חכ' דא"ק, ובחי' בינה הוא המסך⁹² והיינו כי הבינה הוא בחי' לבוש להלביש כו' (ואפ"ל שז"ע משה זכה לבינה⁹³ לכן בחי' משנה תורה הוא שמאיר