שכא

כמו בג' רגלים שיש יחוד זו"נ שהוא יחוד מ"ה וב"ן כידוע אבל ברוב העתים שם מ"ה דז"א פרצוף בפ"ע ושם ב"ן דנוק' פרצוף נפרד לעצמו כו' כידוע.

וא"כ נמצא מובן שהגם שהתחלת אור הראשון הפשוט מעצמות אור הא"ס לא הי' רק בבחי' חילוק ב' שמות מ"ה וב"ן בלבד מ"מ ע"י ירידת האור וריחוקו מעצמות אור הא"ס נעשה בו בחי' פירוד והתחלקות מעט מעט עד שנבדלו ונעשו בחי' מפורדים לגמרי בזו"נ כו'. ואמנם מ"מ מובן מתוך כ"ז דהיא הנותנת לומר שאין כל חדש בכל ריבוי ההשתל' דא"א וע"י ואו"א וזו"נ שהרי כולם בכלל ענין ודבר א' בלבד והוא ב' שמות מחולקים בלבד והיינו מ"ה וב"ן שבמאציל עצמו רק שבע"י וא"א התחלקותם באופן גבוה יותר ובאו"א נתחלקו יותר בירידות המדרגות ובזו"נ ירדו עוד יותר⁴¹ כנ"ל, אבל מ"מ עדיין אינם רק ב' שמות בלבד לפני עצמות המאציל דהגם שלפי סדר ההשתל' נתרחקו ונבדלו הרבה אבל לפני עצמות המאציל ששוה ומשוה קטן וגדול וכמ"ש קטן וגדול שם הוא⁴² (ונק'⁴³ אלוה⁴⁴ הראשוני' והאחרונים⁴⁵ וכמ"ש שאל נא לימים ראשונים⁴⁶ ) הרי גם עתה עדיין זו"נ הם רק בחי' ב' שמות מ"ה וב"ן בלבד כמו שהיו במאציל עצמו לפני ההשתל' מאחר שאין שינוי לפני עצמות המאציל בין קודם כל ההשתלשלות לאחר כל ההשתל' כו'.

ובכ"ז יובן שכאשר בחי' ממעמקים שהוא ב' עומקים דאו"א הנ"ל מעלין מ"ן למעלה בא"א וע"י אז ממילא נמשך מן העצמות להיות בחי' ע"י וא"א מאירים אורם ושפעם בנאצלים כנ"ל מאחר ששרשם וכללותם של ענין א"א וע"י⁴⁷ עם או"א הכל ענין א' והוא רק בחי' ב' שמות מ"ה וב"ן בלבד כנ"ל רק שנתחלקו יותר באו"א להיות נקראים תרין ריעין כנ"ל. אבל מ"מ כשאו"א מעלים מ"ן חוזרים להיות ממש בבחי' ע"י וא"א עצמן והוא מפני ששרשן א' כנ"ל וא"כ ע"י העלאת מ"ן דיסוד אבא נמשך מ"ה דע"י וע"י מ"ן דאימא נמשך שם ב"ן דא"א כו' ועד"ז עד רום המעלות גם מע"י וא"א למעלה כו' (והיינו בבחי' הוא הנ"ל שזהו בחי' מ"ה שלפני הצמצום והקו שנק' ב"ן בכלל כו'). וזהו פי' תשובה תשוב ה"י במלוי יו"ד שהן מילוי דיסוד אבא ביסוד אימא שנק' שניהם מעמקים ב' עומקים שישובו לחזור למקור חוצבם בע"י וא"א להיות ממשיכים אנכי אנכי ב"פ כנ"ל. ולהבין זה בנה"א ידוע שבחי' דממעמקים זהו ב' האהבות דבכל נפשך⁴⁸ ובכל מאדך בכל נפשך מבחי' התבוננו' דבינה כו' ובכל מאדך בחי' ביטול במציאות לגמרי שהוא ע"י בחי' אור אבא כידוע, והנה מבואר למעלה⁴⁹ שנפש האדם כלולה היא מכל הפרצופי' העליוני'