שיג

בכלים די גם חלק התחתון ג"כ, ומה גם כי לצורך צמצום באו"פ ה"ז מתיישב בכלי יותר כו'.

ואמנם עדיין צ"ל מהו שייך בחי' עליון ותחתון בבחי' או"מ, הלא בכ"ד נת' שענין המקיף הוא מבחי' עגולים³⁹ שאינו שייך כלל מעלה ומטה⁴⁰ כו', ומ"ע⁴¹ חלק העליון וחלק התחתון כו', אך המעיין בע"ח שער עגולי' ויושר⁴² ובמ"ח בתחלתו⁴³, יראה שבאמת הגם שהם עיגולי' שייך בהם מעלה ומטה, והוא מפני שיוצאי' דרך הקו, וע' בע"ח שביאר שיש מעלה לעיגול הראשון נגד עיגול השני מפני שהוא בבחי' היותר עליונה מהקו דהיינו סמוך לראשית הקו יותר (שבקו בודאי שייך לומר מעלה על ראשיתו שהוא דבוקו לא"ס כו' ע"ש), וא"כ כמ"כ נא' שבעיגול הראשון עצמו ג"כ ראשיתו שמקבל מהקו הוא עליון, והתפשטות עיגולו סביב זהו תחתון בערך ראשיתו, ועכ"ז נק' עיגול שאין בו מעלה ומטה חלוקי', ע"ש בע"ח שיש לומר בהם גם ימין ושמאל מצד הע"ס שבהם. ועוי"ל ע"פ משית"ל שהמקיף הוא לפ"ע כל עולם, וא"כ גם בו יש חילוקי מדריגות, וכמשנ"ת במ"א שזהו כמו הלבושים⁴⁴ שהם מקיפי', ועכ"ז צ"ל כפי מדת הגוף שהרי לבוש הקטן אם היותו מקיף מ"מ לא יצדק להיות מקיף לגדול וכן לבוש הגדול לקטן, ועד"ז נוכל לומר בלבוש המקיף בגדול עצמו ג"כ עליון ותחתון שהוא עד"מ מה שמקיף הראש והכתפי' זהו עליון, והמקיף לשאר אברי הגוף הוא תחתון שלפ"ז י"ל שההתחלקות אינו רק מצד המקיף כ"א מצד הניקף, ואפ"ל שגם לפ"ז יש חילוקי מדריגות במקיף עצמו, וצ"ע. ועוי"ל שיש במקיף ב' בחי' הא' מה שא"א שיתהוה ממנו בחי' עולם שהוא מקיף, והב' מה שהוא בערך עולם הניקף, ועכ"ז הוא מקיף ולא או"פ כו', וכמשי"ת. ועכ"פ מובן איך ששייך לומר עליון ותחתון גם בבחי' המקיף, ועכ"ז הנה מקיף שבכלל אין בו התחלקות). ולפ"ז אור מקיף זה שמעביר החיצוני' ירד תחלה קודם שירד חצי השני באורות כו' דאם הי' יורד חצי השני קודם להיות בבחי' א"פ כו' הרי עדיין היו החיצוני' ג"כ מקבלי' יניקה בתוס' כמקודם והי' בהכרח להם להסתלק למעלה אלא מטעם זה ירד אור מקיף העליון תחלה כדי לעשות למטה העברת החיצוני' מן הכלים תחלה בכדי שיהיו ראוים אח"כ לקבל המשכות האורות בהן ולא יסתלקו האורות עוד מהם ואחר שנתקנו הכלים למטה אח"כ ירד חצי השני מהמקיף להיות על ידו המשכת האורות בכלים גם בבחי' א"פ ויתקיימו שם כי כבר נתבער הרע דחיצוני' כו'.