רעט

להבין היטב מה שהוא רואה, למי שאין לו חוש כ"כ, שמי שיש לו חוש להבין מתפעל באו"א לגמרי ממי שאין חוש בזה כ"כ, וקרוב הדבר שמי שיש לו חוש טוב הנה הוא מרגיש יותר במהירות גם בראיית דברי' הקטנים והדקים, ונמצא כי עיקרו בבחי' ההשגה שבא ע"י הראי', אבל הראי' תופסת ומקפת כל הדברים רק שבכלל מתגלה תיכף גם בהשגה והפרטי' הדקי' מתגלי' לאחר זמן ולפי ערך המשיג כנ"ל שזה אינו שייך כלל לעצם כח הראי' כו'. וגם אנו רואי' ההבדל בין ראי' לשמיעה שבשמיעה לבד מה שבא לא בפ"א כ"א מעט מעט, הנה בשמיעה בא הפרט תחלה ואח"כ מבין כלליות הענין לאן הדברים מגיעים וכוונתם, ומקור נביעתם, והכרח המדבר המבקשו עד"מ או כוונת המספר, משא"כ בראי' בא הכלל תחלה ואח"כ הפרט, והיינו מפני שהוא חלוק בעצם להיותו בחי' מקיף שהוא כלל כו') [והנמשל מזה יובן למעלה דבחי' הארת המקיף עליון נק' ואל זה אביט כו'].

[(אך⁵³ הנה לפ"ז הי' בזה ג"כ הכרח⁵⁴ לומר שלא יהי' לכח הראי' גבול וסוף מאחר שאינה תופסת בגדר חלקי' כלל כנ"ל, אך הענין הוא דמ"מ יש לראי' גבול דכל הדברים שלמטה הן תחת בחי' הגבול שהרי אנו רואים שגם לכח השכלי שבמוח יש גבול שההשגה בשכל מוגבלת היא עד כאן יוכל להשיג ויותר לא יוכל להשיג מפני עומק המושג וא"א כלל שתהי' ההשגה בלי שיעור גם במופלג שבדור בחכמה כי מאחר שנפשו נברא יש מאין הרי היא תחת הגבול (גם⁵⁵ בבחי' חי' יחידה שבה, אך מ"מ הנה יש הפרש בין חי' יחידה לנר"ן והוא מצד הכלים לפי שהן⁵⁶ מגבילי' באמת) להיות ידוע דנר"ן דאצי' נתלבשו בכלים שנק' מוחא ולבא וכבדא כו', ואותן הכלים מאירים בעולמות הנפרדי' בבי"ע עד בחי' הכלים דעשי' כידוע, וא"כ ע"ד דוגמא מי שנפשו מעולם העשי' הרי יש לה בחי' כלים דעשי', והנה בחי' הכלים הוא עיקר הסיבה שמביאה לידי הגבלה אמיתי' עד"מ כח השכלי בכלי המוח הנה מה שתקצר כח השגתו להשיג עומק המושג יוכל להיות שאינו מצד עצם כח השכלתו הנפשיות אלא מצד בחי' הכלי של המוח שנתקלקלה או שיש בה חסרון בטבע תולדתה או מפני מיעוט המעלות הצריכות באופן שתהי' כלי מוכן לקבל צורת כח השכל הרוחני וכיוצא, והרי זהו הסיבה שמביאה לידי הגבלה אמיתי' משא"כ עצם כח השכלתו אינו בהגבלה כזו עדיין אך ורק שאינו מתפשט בלי שיעור כי נברא יש מאין ויש לו גבול בעצם אבל אינו נגבל כ"כ עד שלא ישיג דבר שכל כמו זה שחסר בכלי השכל שאינו משיג כלום, וכיוצא בזה יובן שגם אם הכלי שלם