רמג

והענין כי א"א להיות גילוי אור א"ס ב"ה דלית מח' תב"כ⁴² ולאו מכל מדות⁴³ וכו' בבחי' פנימיות הלב רק מעט מזעיר הארה בעלמא, ואפילו גילוי במוח והשגה דלית⁴⁴ מחשבה כו' (וכנ"ל שבחצר הפנימיות מאיר הארת המ' היושב בבית המל', ומ"מ הוא רק הארה לבד כו') רק בבחי' מקיף וסובב לבד וע"ז נא' ואל זה אביט⁴⁵ שרומז על בחי' תפלה, ופי' הפסוק ואת כל אלה ידי עשתה⁴⁶ בחי' עשיה היינו מעשה המצות, ויהיו כל אלה נאם ה' היא בחי' תושבע"פ שהיא נאם ודבר ה' בחי' דבור, משא"כ אל זה אביט הוא בחי' תפלה אביט הוא בחי' הבטה הוא⁴⁷ הסתכלות בבחי' עיניך יונים⁴⁸ שהיא בחי' המח' לבד והיא היא בחי' מקיף וסובב כמו עד"מ מחשבה שמקפת מחשבתו את הדבר שחושב עליו וכן הראי' והסתכלות כו', משא"כ דבור ומעשה הם פנימיים כו', והבטה זו היא אל עני ונכה רוח בחי' ביטול דלית לי' מגרמי' כלום אפי' תורה ומצות (פי' שאינו מחזיק טובה לעצמו במה שמקיים תומ"צ כי לכך נוצרת כמארז"ל במשנה דאבות⁴⁹ ), לפי שהמשכה זו א"א להשיג ע"י התומ"צ שהם פנימי' רק ע"י ביטול בתפלה וכריעות והשתחוואות כמשל המלך שכורעים ומשתחוים לו מפני שא"א להתקרב אליו מגודל מעלתו (דהנה בעשיית דבר מצוה, ע"י שמקיים רצה"ע הרי עי"ז נעשה קצת קירוב בין האדם המצווה ועושה בין הפרט רצון שבציוי, ואפי' עם בעל הרצון⁵⁰ מקור כל רצונות הפרטיים, משא"כ כריעות והשתחואות מלבד מה שמורה על ביטולו לגמרי כמ"ש בד"ה ועשו לי מקדש (תרט"ו)⁵¹ שה"ע ביטול ע"י כפיפת כל קומתו שמשפיל ראשו שוה לגופו ע"פ שטח הארץ, הנה בד"ז הכל שוין קטן וגדול והיינו מפני העדר תפיסתו כו', ואינו דומה לעשיית מצוה שזהו קירוב והתראותו לדבר חשוב שהוא מקיים רצון בוראו, רק שבחי' קבעמ"ש שקדם כמשנ"ת בד"ה ומקנה רב⁵² לכאו' י"ל ששוה להשתחואה דשמו"ע, ומ"מ אינו דומה שזהו במוח, וזה בכל גופו בפועל כמשרז"ל עד שיראה איסר⁵³, וגם עד שיתפקקו חוליותיו⁵⁴ כו') אזי ממילא נמשך אליו בחינה זו, וזהו ברוך אתה כלומר ברוך מעצמך ומאיליך⁵⁵ [ועמ"ש בד"ה שימני כחותם⁵⁶].