רלה

אלקים עד מרום⁹³]. ככה ממש נעשה למטה בנפש האדם העלאת המדות בשכלו ובינתו כי כשהמדות נפרדות מהשכל הם נחשבות לדבר בפני עצמו ולכן יש לך אדם שמתעורר לבו בשעת התפלה וכיוצא בה שאז היא שעת גדלות המוחין⁹⁴ ואח"כ חולפת ועוברת האהבה ופונה לדרכו מהיפך להיפך באין מבין כי הם שני הפכים והיינו מפני שהמדות נפרדים מהשכל, משא"כ בהתכללותן כו', והרי אז הוא עילוי המדות ביתר שאת שנעשו בחי' מוחין (וצ"ל שכמו בירידת השפע מלמעלמ"ט יש בחי' מעבר והתלבשות כמשנ"ל⁹⁵ ענין ההפרש ביניהם שבהתלבשות נק' ע"ש כו' כן דוגמת זה יש בעלי' מלמטלמ"ע ג"כ ב' בחי' אלו, וכן העלי' היא ע"ד הירידה בבחי' ההתלבשות כו' ולכן אמר שנעשו בחי' מוחין. ועוי"ל ע"פ מ"ש במ"א בש' הבעש"ט ז"ל⁹⁶ בתי' הקושי' על שרפי' עומדי' ממעל לו⁹⁷ היתכן שיעמדו למעלה מש' אד' המהוום, אלא מפני שרצונם בקריאתם ובאמירת קדוש ליכלל וליבטל באוא"ס הסוכ"ע שלמעלה מש' אד' לשון אדון כו'⁹⁸ וה"ה כאלו עומדי' שם וכ"ש בעליית המדות למוחין שיקראו ע"ש בחי' המוחין כו') וזהו בכל נפשך⁹⁹ דהיינו בכל כחות הנפש אפי' בבחי' רגל שגם בחי' הרגל תרום ותגביה [וזהו נר לרגלי דבריך¹⁰⁰, וע'¹⁰¹ בפ' פקודי דרמ"א א' והארץ הדום רגלי דא רקיעא דדוד מלכא שריא ביה כו', ובגין דבעי לאתפשטא יתיר לתתא אמר הדום רגלי, וענין דבעי לאתפשטא יתיר י"ל ע"ד רגליה יורדות¹⁰² כו', ועוד יובן ע"ד מ"ש¹⁰³ בפ' קרח דקע"ח סע"א בההיא שעתא דבעא יומא לאתקדשא הוו נפקי רוחיהון כו' ואתקדש יומא ולא אתבריאו ועמש"ש ע"ז בבה"ז¹⁰⁴ וזהו אם תשיב משבת רגליך¹⁰⁵, ועמ"ש במ"א ע"פ אז ישיר¹⁰⁶ בענין מלך עומד על הלוח אגוסטוס יושב כו', ומשם יובן מעלת השמים כסאי שעי"ז והארץ הדום כו' ולא יומשך ויתפשט למקום שא"צ].

והנה זהו דרך כלל שנק' שמים וארץ תורה ומצות ודרך פרט בתורה עצמה שמים זו תושב"כ שמים שם מים¹⁰⁸ דאורייתא מחכ' נפקת¹⁰⁹ וארץ נקרא