רכ
והנה כתיב ושמרתם את חוקתי ועשיתם אתם55 אתם כתיב שהאדם הוא העושה את התורה [עמ"ש בפ' מקץ56 סד"ה רני ושמחי בת הראשון] (ועמ"ש57 בשה"ש בד"ה צאינה וראינה ס"ב וס"ג בפי' שאו ידיכם קדש58 וברכו את הוי'[ednref_23_יז] וז"ל סס"ב וזהו לא זז59 מחבבה[ednref_24_יח] עד שקראה אמי[ednref_25_יט], שכמו שהאם מברכת את בנה[ednref_26_כ] עד"מ כך ישראל מברכין לאביהם שבשמים כבי' שהם הם הממשיכים בחי' קדוש להיות ה' צבאות[ednref_27_כא] מקדש העליון ע"י נשיאות ידיהם ביחו"ע ויחו"ת[ednref_28_כב], ובפ"ג ביאר ענין כאלו עשאוני בכלל בפ' ק"ש והיו הדברים האלה60 שבד"ת הכתוב מדבר, ובד"פ באריכות ענין כאלו עשאוני כו' בבחי' תורה ומצות ולכן קראה אמי) וכך אנו מבקשים בברכת אהבת עולם אהבתנו כו' לשמור ולעשות ולקיים תחלה לעשותה ואח"כ לקיימה והיינו ע"י אב הרחמן רחם עלינו ותן בלבינו בינה שמבחי' רחמים עליונים נמשך בינה והתבוננות בלב להיות בה ועל ידה עשיית והתהוות התורה [ועיין בתניא פמ"ה (שם נת' שדרך ישר לעסוק בתומ"צ לשמן ע"י מדה"ר מדתו של יעקב61 לעורר ר"ר על ירידת ניצוץ נפשו ממקורו חיי החיים במשכא דחויא62 ובפרט ע"י מחדו"מ שלו הנה מלך אסור ברהטים ברהיטי מוחא63, ושז"ע גלות השכינה, וזשאה"כ וישק כו' וישא את קולו ויבך64 שיעקב מדה"ר דאצי' מעורר ר"ר וישא את קולו (ע' בסידור בהקדמה בד"ה הקל קול יעקב) למקור הרחמים העליונים בחי' אב הרחמים (וע' בלק"ת בד"ה שיר המעלות
הערות
- 55. ושמרתם את חוקתי ועשיתם אתם : קדושים כ, ח. במאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב כאן ע' תשה מביא: ”עד"מ מארז"ל ע"פ ועשיתם אותם אתם כתיב". ואולי גם כאן ההמשך ”ועשיתם אתם" הכוונה לבחוקותי כו, ג (וע"ז מביא בפנים ”אתם כתיב") ראה זהר בחוקותי קיג, סע"א. ויק"ר פל"ה, ז. וראה הערה הבאה. ולהעיר מתו"א בשלח סג, ג. לקו"ת ר"ה סא, סע"א (ובהנסמן במ"מ לשם].
- 56. בפ' מקץ : תו"א לו, ד. וראה גם לקמן מאמר ד"ה פי' פתחה בחכמה ובהערה 51.
- 57. ועמ"ש : בלקו"ת.
- 58. שאו ידיכם קדש : תהלים קלד, ב.
- 59. לא זז מחבבה : פדר"כ פסקא א.
- 60. והיו הדברים האלה : ואתחנן ו, ו. ראה גם תו"ח פקודי ח"ב תמח, ב ובהערה 109.
- 61. מדה"ר. . יעקב : ראה זהר לך פז, ב. מאמרי אדה"א בראשית ע' קנו. וש"נ.
- 62. במשכא דחויא : ראה תניא פל"א (מ, ב). הנסמן במאמרי אדה"א נ"ך ע' תלד.
- 63. מלך. . ברהיטי מוחא : שה"ש ו, ז. ת"ז תקונא שתיאה קמד, ב. ראה גם מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' לב. וש"נ. פיה"מ נח, א. אוה"ת נצבים ר"ע א'קצו.
- 64. וישק. . ויבך : ויצא כט, יא. [edn_23_יז] והאיך שייך לברך את הוי'. וכן בתפלה אומרים ברוך אתה הוי'. וכי כלום חסר ח"ו שצריך לברכו. [edn_24_יח] עד שקראה בתי (בחי' מקבל), לא זז מחבבה עד שקראה אחותי (שווין בקומתן), לא זז מחבבה. [edn_25_יט] בחי' משפיע. [edn_26_כ] נושאת ידי' על הראש ומברכת. [edn_27_כא] אות הוא בצבא דילי', שזה השם שייך לנבראים שחנה אמרה זה השם. [edn_28_כב] שהם ב' הפסוקים שבק"ש שמע וב"ש, שמע הוא יחו"ע, הוי' אחד פי' הגם שנתהוו ז' רקיעים וארץ וד' רוחות, שזה מורה הח' והד', מ"מ המה בטלים ונכללים באלופו ש"ע באל"ף. כי כולא קמי' כלא חשיבא. ונמשך מזה התשוקה מי לי בשמים ועמך לא חפצתי, שלא יחפוץ לא בג"ע העליון שנק' שמים, ולא בגעה"ת שנק' ארץ, אפי' עמך זה שנאמר כי עמך מקור חיים, ג"כ לא יחפוץ. וברוך שם הוא יחו"ת, התבוננות ביטול היש לאין, שם הארה בעלמא. וכבוד הוא ג"כ הארה. ונמצא שהוא הארה דהארה, ומלכותו הוא ג"כ הארה, כמו שם המלכות, שהוא רק הארה ולא עצמיות המלך. ונמצא שהוא הארה דהארה דהארה. ומזה נמשך לעולם ועד נצחיות, עלמות אין מספר עולמות אין מספר וע"י התבוננות זו יוכל לברך את הוי'.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.