ריט
שבאצי' לתורת הבריאה[ednref_18_יב]. אך לפ"ז צ"ל מ"ש לא בשמים היא44, דאם* היות שניתנה משמים לארץ עכ"ז מאחר שזהו דרך התלבשות, א"כ ישנה גם בשמים, אך זה לק"מ מאחר שכבר ניתנה לארץ א"כ אין לאמר ויקחה לנו וישמענו אותה45 כו'[ednref_19_יג], אך אמרם ז"ל אין משגיחין בב"ק46 לא בשמים היא כו', לכאו' כפשוטו שלא בשמים היא, אמנם באמת ל"ק מידי שאין משגיחין בב"ק להכריע משם פסק ההלכה איך היא אלא העיקר כמו שנמשכה למטה, וכן לא בשמים היא כ"א נתנה לארץ דוקא[ednref_20_יד] ובכאן צ"ל פסק ההלכה, ולכן היושבת בגנים47 ג"ע התחתון והעליון48 חבירי' מלאכי'49 מקשיבים לקולך של לימוד התורה שלמדו בהיותם חי ע"פ האדמה דוקא כמ"ש בד"ה חייב אדם לברך50 מאה ברכות[ednref_21_טו], וקצת ראי' לזה ממארז"ל קמיפלגי במתיבתא דרקיע51 כו' ואמרו מאן נוכח רבה ב"נ שאמר אני יחיד כו', והלא קוב"ה ודאי יחיד ומיוחד כו'[ednref_22_טז], אלא כי העיקר הוא כמו שנמשכה למטה, וכן ארז"ל אלה מועדי כו' אתם אפי' מוטעים אתם שוגגי'52 כו', ובמד"ר אני (כבי') ואתם נשאל לב"ד שמ"ט53 כו', אבל מ"מ ישנה גם בשמים כנ"ל כו'). וכך גבי התו' כתי' מימינו אש דת למו54 [וע' בפ' ויחי דרי"ט ב' רמ"ג א' ובפ' וארא דכ"ז רע"א, ל"ב סע"א, יתרו פ"א א', פ"ב סע"א, פ"ד רע"א, תרומה קס"ו ב', ויקהל ר"ו סע"ב, קרח קע"ו א', חקת קפ"ב רע"א, וע' עוד מענין מן השמים דברתי ביתרו דפ"ה סע"א].
הערות
- 44. לא בשמים היא : נצבים ל, יב.
- 45. ויקחה. . אותה : נצבים שם.
- 46. אין משגיחין בב"ק : ב"מ נט, ב. ראה גם לעיל המשך חייב אדם לברך פכ"ט על יד הערה 1146.
- 47. היושבת בגנים : שה"ש ח, יג.
- 48. בגנים ג"ע התחתון והעליון : ראה תו"ח וישב קצח, א ובהערה 6. בשלח ח"א רלז, א. וש"נ.
- 49. חבירי' מלאכי' : שהש"ר שם. זהר ויקרא כב, א.
- 50. בד"ה חייב אדם לברך : נדפס לעיל פכ"ב על יד הערה 842 ואילך.
- 51. קמיפלגי במתיבתא דרקיע : ראה ב"מ פו, א. ראה גם לקו"ש תזריע כרך יב ע' 64 ואילך ובהנסמן שם.
- 52. אלה מועדי. . שוגגי' : אמור כג, ד. ראה ר"ה כה, א.
- 53. ובמד"ר אני. . שמ"ט : ראה דב"ר פ"ב, יד (ר"ה ויו"כ). שמו"ר פט"ו, ב (מועדות) ובהנסמן שם. הלשון שבפנים פסיקתא פ' החודש (נג, ב). שוח"ט פא, ו.
- 54. מימינו אש דת למו : ברכה לג, ב. [edn_18_יב] כי ההפרש בין מעבר להתלבשות, יש ע"ז כמה משלים. אך בקצרה הוא זה, דאם דרך התלבשות, אז נתלבש ונשתנה לפי המקום שנתלבש. אבל דרך מעבר, עובר עצם הדבר כמו שהוא, רק נשאר רושם, כי אין דבר שבקדושה נעקר לגמרי. [edn_19_יג] עד"מ א' שיש לו חפץ ולחבירו יש ג"כ חפץ זה, א"כ א"צ ליקח אצל חבירו. [edn_20_יד] כמו שאנו מברכין נותן התורה בחי' מתנה, עד"מ הנותן מתנה לחבירו נותן לו בעין יפה, שיתנהג בה כחפצו ורצונו. גם התורה ניתן לנו לפסוק הלכה עפ"י דרכי התורה. [edn_21_טו] אבל לימוד התורה שלמעלה אינם מתאוים לשמוע, רק לימוד של מטה, מפני שזהו ענין בירורים. אשר גם המה שייכים לזה. [edn_22_טז] ועוד דרבה אמר טהור, משום דכתיב לטהרו פתח הכתוב כו', והלא התורה ישנו ג"כ למעלה שכתוב בה לטהרו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.