ריח
מן השמים דברתי וגו' דהיינו שהוא בחי' שמים כי שמים אש ומים (וצ"ל הלא אורייתא מחכ' נפקת34 כמ"ש בזהר בכ"ד, וע' לקמן בד"ה כי עמך מקו"ח35 מפרש שמים בענין התו' שם מים שהכוונה על חכ', וכן לקמן במאמר זה36 פי' שמים תושב"כ שם מים, וכאן מפרש על חו"ג, ואו' שהתורה היא בחי' שמים, אך הענין דהלא נת' בכ"ד37 שאם38 היות שאורייתא מחכ' נפקת זהו רק שיצאת מהחכ' אבל שרשה ומקורה היא בכתר (ומקור דברים אלו נא' מפי רבינו ז"ל שבועות תקנ"ה בד"ה ויהי קול מעל38 לרקיע[ednref_16_י]) וא"כ האיך מפרש על חכ' וחו"ג, אלא שבכ"מ שהתו' נמשכת, ומשם נמשכת למטה יותר נק' ע"ש בחי' ההוא עד"מ כי מן השמים דברתי עמכם שדבורו של הקב"ה חשיב מעשה ה"ה בבחי' שמים[ednref_17_יא], ובפי' שמים ב' הפי' אמת הם, ופי' זה דאש ומים הוא מהמד"ר בראשית ספ"ד נטל אש ומים ופתכן זב"ז ומהם נעשו שמים39, ולכן מפרש כאן כן, ופי' שם מים כ"ה ברש"י בחומש ע"פ לרקיע שמים40, שמפרש מ"ש במד"ר שא מים41 שם מים שזהו כמו טעון מים שפירשו המפרשים42, ולפ"ז צ"ל שירידת התו' הוא דרך התלבשות ולא דרך מעבר, וכ"מ מפי' האריז"ל בסידור שפי' ונתן לנו תורת אמת מבריאה43 וע' בלק"ת בפ' עקב בביאור ע"פ ואכלת ושבעת פ"ג בענין תורתך שלמדתנו תורתך כמ"ש באצי' שלמדתנו כמו שהיא תורת הבריאה כו', ואם רק דרך מעבר מאי נפ"מ בין תו'
הערות
- 34. אורייתא מחכ' נפקת : זהר בשלח סב, א. יתרו פה, א. רע"מ משפטים קכא, א. קדושים פא, א. חוקת קפב, א. ואתחנן רסא, א.
- 35. בד"ה כי עמך מקו"ח : תו"א מקץ לד, ד. לה, א.
- 36. לקמן במאמר זה : תו"א כאן א, ג [לקמן מאמר ד"ה ומקנה רב] ד"ה והנה זהו.
- 37. נת' בכ"ד : ראה תו"א לך יא, ג. לקו"ת במדבר ז, א. בסמוך הערה 38.
- 38. שאם : כ"ה גם בסמוך בפנים. ראה לעיל המשך וידבר וגו' ויצוום פ"ג ובהערה 50.
- 38. בד"ה ויהי קול מעל לרקיע : ראה מאמרי אדה"ז על נביאים ע' רלב. לעיל המשך כי תשא פ"ז הערה 171.
- 39. מהמד"ר. . נטל. . שמים : ראה שם. וראה גם לקמן (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה ב"ה אלקי ישראל על יד הערה 40. סה"מ תרל"ג שבהערה 19. המשך תער"ב ח"א ס"ע תקעד.
- 40. שמים. . שם מים. . ברש"י. . שמים : בראשית א, ח. ראה גם חגיגה יב, א. סה"מ תרל"ג שם.
- 41. במד"ר שא מים : ב"ר פ"ד, ז.
- 42. שפירשו המפרשים : ראה מפרשי רש"י. וראה לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 89.
- 43. מפי' האריז"ל בסידור שפי' ונתן לנו תורת אמת מבריאה : במקומו (ובא לציון). ראה גם לעיל המשך חייב אדם לברך פכ"ה על יד הערה 947 ואילך. וש"נ. [edn_16_י] שרקיע הוא כמ"ש ועל ראשי החיות רקיע כעין הקרח הנורא, ופי' שראשי החיות הוא חיוון עילאין חג"ת דאצי'. רקיע כעין הקרח בחי' בינה, כמ"ש מבטן מי יצא הקרח, ומי עולה נו"ן, נ' שע"ב. והנורא קאי על א"א, וקול התורה הוא מעל הרקיע הזה במעלה ומדריגה. כי קול מורכב מג' יסודות, אש רוח מים. מים הוא בחי' חכמה. אש הוא תולדות אור, כי במקום אור נוטלים אש. והגם כי שרגא בטיהרא למאי מהני. אבל עכ"פ הוא תולדות אור. רוח הוא אויר אור יו"ד, אוירא דכיא. ובשלג הוא קאי על ג"ר דע"ק. [edn_17_יא] וא"כ ניחא הכל, כי המשכת התורה מכתר נק' ע"ש הכתר, וכמ"ש ויהי קול מעל לרקיע. וכשנמשכת מחכ' למדות נק' אורייתא מחכ' נפקת ע"ש החכ'. וכשנמשכת למטה נק' שמים אש ומים.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.