ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"עתורת שמואלתרל"חואשא אתכם על כנפי נשרים כו'ריז

ריז

וצריך להבין איך²⁴ שייך עליו ית' לומר כסאי והדום רגלי, שהרי אין לו דמות הגוף²⁵ ואינו בגדר מקום וכמ"ש הנה מקום אתי²⁶ שהוא מקומו של עולם²⁷ ואין העולם מקומו (כמארז"ל במד"ר ר"פ ויצא תוך פס"ח ע"פ ויפגע במקום²⁸, וכ"ה בפ' תשא פמ"ה קרוב לס"פ ע"פ הנה מקום אתי, וכנוסח אין לו דמות הגוף ולא גוף, וידוע הקושיא ע"ז בשל"ה²⁹ דכיון שאין לו דמות הגוף מכש"כ שאינו גוף, וכמ"ש מזה בכ"ד, וע' בד"ה אור אין סוף למעלה עד אין קץ ס"ס ד'³⁰. אך הענין הוא כי האצי' נק' גופא[ednref_11_ה], ובי"ע הם בחי' דמות הגוף זה, וכנודע בענין[ednref_12_ו] כדמותנו³¹ [ednref_13_ז], ולכן לא מיבעי שבי"ע אינם בערך כו' והיינו שאין לו בחי' דמות הגוף אלא גם אצי'[ednref_14_ח] כלא חשיב, והיינו ולא גוף, וכמא' אלי' בת"ז דלאו מכא"מ איהו³² כלל[ednref_15_ט]). אך להבין הענין כי הנה התורה היא מן השמים³³ כמ"ש כי

הערות

24. איך : מכאן מתחיל לשון התו"א בראשית א, א פרט למה שבא בסוגרים כו' כנ"ל הערה 1.
25. אין לו דמות הגוף : פיוט יגדל. ראה המובא בסמוך בהחצ"ע. רמב"ם פיה"מ סנהדרין פ"י היסוד הג'. שהיחוה"א ספ"ב ובמ"מ, הגהות והע"ק מציין ללקו"ת לג"פ כאן. מאמר ד"ה כה. . השמים כסאי ש"פ נח תשמ"ה.
26. הנה מקום אתי : תשא לג, כא.
27. הוא מקומו של עולם : ראה המובא בסמוך בהחצ"ע. תו"ח בראשית מג, א הערה 2.
28. במד"ר. . פס"ח. . ויפגע במקום : ס"ט. ויצא כח, יא.
29. הקושיא ע"ז בשל"ה : ראה בית נאמן י, ב. מובא גם בהמשך תער"ב ח"א ע' ח. ראה גם אוה"ת בלק ע' תתקעו [נדפס גם באוה"ת על ענינים ס"ע צב].
30. בד"ה אור אין סוף. . ד' : ראה אוה"ת על ענינים ע' קיג ס"ג.
31. ובי"ע. . כדמותנו : בראשית א, כו. ראה לקמן ד"ה ומקנה רב על יד הערה 75. אוה"ת ואתחנן ע' פו.
32. דלאו מכא"מ איהו כלל : ת"ז בהקדמה יז, ב.
33. התורה היא מן השמים : ראה גם ב"מ נט, ב. תו"ח לך צג, ג ובהערה 15. [edn_11_ה] כמאמר אליהו גופין תקינת לון. [edn_12_ו] בצלמינו שקאי [על] עצם הדבר. [edn_13_ז] שקאי על בי"ע, ולכן כתיב וביד הנביאים אדמה, שכל השגת נבואתם הי' רק מבי"ע. ישעי' ראה מרכבה דבריאה, ויחזקאל מרכבה דיצירה, ולכן ארז"ל ע"ז, אינו דומה לבן כרך שראה את המלך לבן כפר. זכרי' ראה מרכבה דעשי', מרכבה דסוסים ע' בד"ה לסוסתי ברכבי פרעה הא' [לקו"ת שה"ש יא, סע"ב]. לבד במשה כתיב במראה ולא בחידות, כי כל הנביאים נתנבאו בכה, מוסיף עליהם משה נתנבא בזה הדבר, והיינו כמו שמראה באצבע ואומר זה. [edn_14_ח] שנק' גוף. [edn_15_ט] לפי פי' זה קאי על עצמו' ומהותו ית' שמושלל מגדר ספי' דאצי'. ועוד יש לפרש שקאי על הארה שמאיר בכלים דאצילות הנק' חיוהי, שגם זה מושלל ואינו בערך הכלים. כי ההפרש בין אצי' לבי"ע, רק שבאצי' היחוד כגוף עם הנשמה, שאינו יכול לפשוט וללבוש. ובי"ע הם נקראין לבושין, שהלבוש למשל יכול לפשוט וללבוש אחר. ונמצא שאפילו באצי' מושלל האור ואינו בערך הכלי. ולכן כתיב בתיקונים איהו וגרמוהי מתייחד בהם וע"י לברוא יש מאין. ונמצא שהמה רק כלים שע"י נבראו יש מאין. ולא הם בוראים היש. ועד"מ האומן שעושה כלי ע"י כלי אומנתו הטובים למלאכה, היתכן שישבחו את הכלים. רק משבחים את האומן. כי הנ"מ בין כלי אומנות טובים או לא תלוי רק בשיהוי זמן. וכמו"כ למעלה הספי' המה רק כלים לברוא בהם יש מאין, ולא הם בוראים. והגם כי ע"ס דאצי' נק' אלקות (פי' געטלעך בל"א) ולא אלוקה, כי אלקות מאלוקה רחוק מאד. ונמצא לפי"ז אין לו דמות הגוף היינו בי"ע, ואפי' גוף כלים דאצילות, אינו בערך לגבי אור שמאיר בהם. וכיון ששללנו אור א"ס כ"כ, א"כ תיגדל הקושיא איך שייך לומר כסאי והדום רגלי.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.