ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"עתורת שמואלתרל"חצור תעודה כו' וביאור ענין שצ"ל חותםקצח

קצח

בפי' מדלג על ההרים, וזהו ע"ד הנ"ל בפי' יוצר האדם, ובורא רוח ומגיד לאדם מה שיחו שיהי' שיחו בבחי' מה וביטול והוא ע"י עסק התורה וכמ"ש ע"פ תבנה ותכונן עיר סיחון¹⁶²⁵ כו'. ושם מענין מה אהבתי תורתך¹⁶²⁷ כל היום היא שיחתי, קווצותיו תלתלי'¹⁶²⁸ כו' ע"ש. והמורם שפי' וענין מותרי מוחין שיוצא מהשערות, הנה זהו שלא כדרך מה שבא בהשגה, וא"כ זהו מה שלמעלה מהשגה, וכן צ"ל בענין שערות דדיקנא שבאים לאחר השלמת מוחין דגדלות דוקא כנודע, שג"כ מה שלא בא בהשגת השכל בא בהשערות היינו מה שלמעלה מהשגה, שגם בלמעלה מהשגה יש מדריגות, שמה שבמוחין דקטנות הוא למעלה מהשגה זהו במוחין דגדלות בבחי' השגה כו', ומקור לזה י"ל שפי' מותרי מוחין הוא ע"ד שפי' בלק"ת בדרושי ר"ה בד"ה אתם נצבי'¹⁶²⁹, מי אל¹⁶³¹ כמוך¹⁶³⁰ כשיריים הוא בחי' המקיף שנשאר בבחי' שיריים שא"א להאיר בפנימי¹⁶²⁶.

והנה ידוע בענין אשה כי תזריע¹⁶³² וילדה זכר שתלה הכתוב נקבות בזכרים כו' ואת דינה בתו¹⁶³³, ע"ד אבא יסד ברתא וזהו בחכמה יסד ארץ¹⁶³⁴ שהיא מ' משא"כ כונן שמים ז"א הוא בתבונה וכמ"ש בד"ה וייצר ה' אלקים¹⁶³⁵ את האדם, והנה שמים וארץ הם ג"כ תשב"כ ותשבע"פ, נמצא תשב"כ הנק' דכר ז"א ושמים וה"ע יוצר האדם נמשך מהתבונה ותשבע"פ נוק' וארץ שרשה מהחכמה שלמעלה מהבינה, ולכן ברכת יוצר האדם רק פותח בברוך והיינו מה שנמשך מהבינה בז"א כי כל ברכה היא מבינה דהיינו מעלמא דאתכסי' כו', אך בברכת אשר יצר את האדם בצלמו שכנגד נוק' הוא ג"כ חותם בברוך לפי ששרשה מהחכמה, ויסוד אבא ארוך ונמשך ומתפשט ג"כ למטה להיות חותם בברוך, ומצינו מעלת חותם בברוך גבי אברהם שנאמר והיה ברכה¹⁶³⁶ וארז"ל יכול יהא¹⁶³⁸ חותם¹⁶³⁹ בכולן¹⁶³⁷ ת"ל והיה ברכה בך חותמין, ואפ"ל כי פי' חותם בברוך זהו ענין המבורך שהוא ביסוד הנק' חותם כנודע מענין חותמך פתילך ומטך¹⁶⁴⁰ וזהו ענין בן פורת

הערות

1625. תבנה ותכונן עיר סיחון : חוקת כא, כז. לקו"ת חוקת סו, א.
1627. מה אהבתי תורתך : תהלים קיט, צז.
1628. קווצותיו תלתלי' : שה"ש ה, יא.
1629. בלק"ת בדרושי ר"ה בד"ה אתם נצבי' : הכותרת בלקו"ת היא פרשת נצבים.
1631. בד"ה. . מי אל כמוך : לקו"ת ר"ה סב, ב.
1630. בד"ה אתם נצבי' מי אל כמוך : תיבות אלו ניתוספו בין השיטין.
1626. ושם. . בפנימי : נרשם בגוכתי"ק בצד הימני של העמוד בשני טורים.
1632. אשה כי תזריע : תזריע יב, ב. נדה לא, א.
1633. ואת דינה בתו : ויגש מו, טו.
1634. בחכמה יסד ארץ : משלי ג, יט.
1635. בד"ה וייצר ה' אלקים : מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' כ ואילך. ע' לג ואילך. תו"א בראשית ד, א. ג.
1636. והיה ברכה : לך יב, ב.
1638. יהא : בפסחים שם: יהו. בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת: יהיו. באוה"ת לך כרך ד ע' 1390: יהי'.
1639. חותם : בפסחים שם חותמין. וכ"ה בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת.
1637. יכול יהא חותם בכולן : פסחים קיז, ב.
1640. חותמך פתילך ומטך : וישב לח, יח [ושם: ופתילך (וכ"ה בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת). אבל כ"ה גם לקמן פל"ט]. ראה זהר אחרי עב, א ובהגהות מהרח"ו שם. ראה גם אוה"ת לך כרך ג ע' תרצו. בא ע' שיא. שה"ש ח"ב ע' תשמא.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.