קפג

כמה א"א לפניו¹³⁸⁹ ובד"ה וארא אל אברהם בפי' קוב"ה בגלותא סליק לעילא ולעילא כו' ובד"ה כי עמך מקו"ח¹³⁹⁰ בפי' רם על כל גוים הוי' ובד"ה ויאבק איש עמו בפי' אם תגביהי כנשר, וזהו שמבחי' אלף יכול להיות יניקה גם לבחי' ארור, ועד"ז ארז"ל ברבות בראשית ס"פ י"ב ע"פ ביום עשות ה' אלקים¹³⁹¹ שאלמלא הי' נבה"ע במדת החסד לבד בלי שיתוף מדה"ד הי' חטאין סגיאין וכנ"ל, <ס>

ּ והיינו כי מצד ורב חסד יוכל להשפיע חיות גם במקום שאין בו הביטול כו' ולכן כדי שיהי' העולם צדיקים הוצרך להיות שיתוף מדה"ד, וז"ע החכ' שיש בה ג"כ קצת דין¹³⁹² כו' להיות ואוהב את יעקב, ושונא את הרשעים, ולכן בית הוא סימן ברכה, וז"ע פותח בברוך שהוא שיומשך ע"י צינור מהכתר בחכ' במקום הביטול כו', ואחר שנמשך בחכ' שוב לא יוכלו החיצונים לקבל כי אור אבא דוחה החיצוני' כמבואר בדרוש הנגעים הנ"ל¹³⁹³, ולכן א"צ לחותם, אך אור אבא מאיר רק עד האצי' משא"כ בבריאה אינו מאיר אור אבא, ולכן ומשם יפרד, וע"כ יוכל להיות יניקה גם לטורי דפרודא ממש, ולזה צ"ל חותם בברוך שעם היות שבבי"ע יש חיצוני' וצריך ליתן להם חיות ויניקה, מ"מ יומשך רק כפי המדה מבחי' מותרות ולא מעיקר השפע, ועמ"ש ע"פ אם בן הוא¹³⁹⁴ והמתן אותו ואם בת היא וחיה שיניקת החיצונים מעלמא דאתגלי' הנק' עלמא דנוק' ולכן שם צ"ל חותם, ועמ"ש מזה בביאור ע"פ וכל בניך¹³⁹⁵ בענין א"ת בניך אלא בונייך, וז"ע חייב אינש לבסומי בפורי'¹³⁹⁶ עד דלא ידעי בין ארור המן לברוך מרדכי, כי הנה המן שהפיל פור הוא הגורל¹³⁹⁷ היינו לבחי' כחשוכה¹³⁹⁸ כאורה ששם כעין עד דלא ידעי בין ארור המן לברוך מרדכי, ר"ל ששם המן יוכל להיות לו השפעה כי שממית בידים תתפש כו' ורבו פשעיך מה תעשה לו¹³⁹⁹ כו', כי בחכ' דוקא הוא בחי' ברוך מרדכי, משא"כ בבחי' דכחשיכה כאורה משם גם ארור יש לו יניקה, וז"ע האלף כו' כנ"ל, והנס דפורים זהו ע"ד פותח בברוך שמשם דוקא היינו מבחי' עד דלא ידעי כו' המשיכו להיות ברוך מרדכי ושיהי' ארור המן ולא יהי' לו יניקה כו', וכמ"כ חותם בברוך כי הטבעת וחותם המלך ניטלה מהמן וניתן למרדכי, וע' בזח"א ס"פ תולדות קמ"ה א' ע"פ פיה פתחה בחכ'¹⁴⁰⁰ דא ב' דבראשית כו', ד"א דא ה' בתראה ועמ"ש מזה