קעה
לחתום, שלא לחתום אינו רשאי <נה>
ּ לחתום, לפתוח בברוך אינו רשאי שלא לפתוח1256, שלא לפתוח אינו רשאי לפתוח, וזהו שלא כדברי הירושלמי שאריכות וקיצור תלוי בחתימה שהרי תני בבא בבא, ותנא בפירוש להאריך ולקצר בפ"ע, וחתימה בפ"ע, וע' בתוי"ט שכ' שלפי' הרמב"ם כללן בחד וצ"ע1257. והנראה לפענ"ד לומר, שמברייתא זו לקחו שניהם רש"י והרמב"ם בפי' משנתינו שרש"י ס"ל שמה שא' במשנתינו להאריך אינו קאי לא אפתי' כדברי הרמב"ם ולא אחתימה כמ"ש בירושלמי שהרי חלקם לג' בבות, ובחר לו לפרש פי' המשנה כפי' התוס' להאריך בבא בפ"ע ולכן לא מצא כ"א בברכת השכיבנו שהיא קצרה יותר, אבל אהבת דשחרית ה"ה ג"כ ארוכה, וגם אה"ע דערבי' נגד אריכות דמעריב ערבי' ה"ה ג"כ ארוכה ומה שאינם פותחים בברוך אינו שייך כלל לענין האריכות שהרי ב' בבות הן, או דס"ל שברכה ראשונה קאי על כל הברכות כמ"ש הגרע"א כנ"ל, וחתימתן ה"ז בבא שלישית כו', והרמב"ם ס"ל דהברייתא היא רק מפרש ואינה מוספת כלל על משנתינו ולכן מאין אמרו בברייתא לפתוח בברוך אינו רשאי שלא לפתוח שלא לפתוח כו' א"ל1258 שהברייתא מפרש שמ"ש במשנתינו להאריך זהו מה שפותח בברוך והיא היא, ודלא כמ"ש הגרע"א ז"ל, ולכן פי' כן שארוכה זהו מה שפותחת בברוך ודלא כהירולשמי דס"ל שתלוי בחתימה כ"א כפי' הברייתא במשנתינו, ואפשר מצד שהי' קשה לו על פי' רש"י כקושי' ר"ת בתוספת ואם כי לא ס"ל כר"ת דקאי על אמת ואמונה לבד, מ"מ פי' כנ"ל שהברייתא בתוספתא מפרש מתניתין דקתני להאריך על פתיחה כו', וע' בפי' הרמ"ז על משניות מפרש כר"ת, וכן פי' בספר בית דוד1259 על משניות, אמנם הרשב"א בחידושיו דוחה לגמרי פי' ר"ת, ונוטה לפי' הרמב"ם, ומ"מ הביא ראי' ברורה מהתוספתא לפרש"י, ואין תח"י כעת חידושי הרשב"א חלק הנ"ל לעיין בו, שוב בא לידי חידושי הרשב"א מס' ברכות ונסתייעתי ממנו הרבה, וע' שם בחידושי הרשב"א בענין אם ברכות ק"ש הם סמוכות א"ל ולא כמ"ש הגרע"א בפשיטות1260, והנה גם לפי' ר"ת שחלק על פי' רש"י מ"מ פירושו בענין להאריך ולקצר כמ"ש רש"י דהאריכות של הברכה גורם שצריך ג"כ חתימה כמו שביאר דבריו הר"ר יונה, והרע"ו נמשך אחר פי' הרמב"ם, שסובר מה שנק' ארוכה זהו מפני שיש בה ג"כ פותח וחותם בברוך1261, וכאן משמע הפי' בהיפך דמה שחותם בה בברוך זהו מפני שהיא ארוכה שהיא מעלמא דאתגלי', א"כ ענין שחותם בה בברוך לא זהו ענין האריכות, אלא זה נמשך שמצד שהיא ארוכה בעצמה באריכות דברים ע"כ צריך לחתום בה בברוך וזהו כפירש"י.
הערות
- 1256. לפתוח : כ"ה בכ"מ שם. ולפנינו ניתוסף: בברוך.
- 1257. וצ"ע : כן כתב בסוף העמוד וכ"ה בב. אבל בריש עמוד הבא כתב: וצ"ל.
- 1258. א"ל : אם לאו.
- 1259. בספר בית דוד : להר' דוד חיים בר' יהודה משה קורינאלדי. אמ"ד תצ"ח.
- 1260. שוב. . בפשיטות : ניתוסף בין השיטין ובסיומו רשם אות א וכן עה"ג בצד שמאלי של העמוד וכתבו מלמטלמ"ע.
- 1261. בברוך : אולי כאן צ"ל סיום הסוגר, שמתחיל לעיל בהתיבות: (וצ"ע להרמב"ם. אבל בלקו"ת לג"פ מסתיים הסוגר לקמן אחרי הקיצור [דספ"ט לציוניו, והוא לקמן] ספל"ג — הערה 1347. ובאוה"ת לא צויין סיום הסוגר.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.