קסז

עיקרה ניתנה למטה דוקא, ונודע כי עליית כ"ד הוא בדרך ירידתו ממש, וא"כ בהכרח יש גם בבחי' רקיע ג"כ בחי' הפסולת עד שמצטרך להבדיל, והגם כי אין שם בחי' פסולת כמו שהוא למטה ח"ו מ"מ קריאת שמו ישנו שם, שם טמא שם רע כו', ולכן אמר בפרדס שבבחי' רקיע מתהוה הפסולת, וא"ת שלפ"ז יש ג"כ בבחי' אור ומים ג"כ כו' שהרי גם במשכיל עד"מ יש כח שכל שם דבר טמא או רע, מ"מ אין זה מקור מה שנמשך למטה כ"א מקור למקור ויותר כנ"ל¹¹⁴⁸, רק בבחי' רקיע שאגלידו מי' שזהו כמו הבנת השכל באותיות רבים כו' שזהו כמו בחי' רקיע שאגלידו מי' כנ"ל¹¹⁴⁹ זהו מקור המשכת למטה כו', והגם שנת"ל¹¹⁵⁰ בענין התו' דכתיב ויהי קול מעל לרקיע כו' לק"מ דכתיב קול ולא דבור, ובדבור כתיב כי מן השמים דברתי עמהם¹¹⁵¹ שמזה הוכיח בת"א ד"ה השמים כסאי¹¹⁵² שהתו' היא בחי' שמים כו' ע"ש.

<נ>

ּ וכפשוטו י"ל מ"ש הפרד"ס שברקיע מתהוה הפסולת, הכוונה על בחי' רקיע שע"ג החיות כמ"ש ועל ראשי החיות רקיע, ובבי"ע נמצא בחי' הרע כמ"ש במ"א באורך מכתהאריז"ל שבעשי' רובו רע וביצי' מחצה כו' ובבריאה מיעוטו רע¹¹⁵³, ועכ"ז סובר הפרדס שהגם שבבריאה מיעוטה רע זהו בבחי' רקיע משא"כ בבחי' מים, שהם בחי' מי החכ' דבריאה שם ג"כ כמו באצי' שלא יגורך רע כו', וצ"ע ענין מיעוטו אם זהו בכל בחי' או שבסופו יש מיעוט רע, וכ"נ ממ"ש במ"א¹¹⁵⁴ כו', וכמשית"ל¹¹⁵⁵ וע' בביאור וכל העם רואים את הקולות המתחיל מן המיצר¹¹⁵⁶ כו'.

קיצור. מ"ש הפרדס שברקיע מתהוה פסולת זהו שכמו מגשם צומח, והתענוג יכול להיות בסט"א, ב' ע"ד רקיע המבדיל, ג' מתיבתא דרקיע שכשם שעליתה לשם כן ירידתם משם, שם דבר רע כו', ד' כפשוטו ברקיע בבי"ע כו', משא"כ במים וכ"ש באור כו'.

למ"ד) ועוי"ל¹¹⁵⁷ לתרץ בענין שרש התהוות הרע מהיכן נמצא, דהנה אור א"ס הוא בלתי בע"ג ובלתי בעל תכלית כו', וא"כ צ"ל מאין נמצא