קלב

בבחי' הכלליות בלבד שהם ד' משריין⁶⁵⁶ ד' מחנות שכינה הנק' ד' נהרות, והם המרכבה דפני ארי' פני שור כו', ומהם מסתעפים אח"כ פרטי המשכות עד אין שיעור, והיינו כמו מספירת חסד שבמל' שמשם שרש פני ארי' שהוא בחי' א' הנה אח"כ מתחלק ליו"ד, ויו"ד ליו"ד כו', וכן עד"ז עד אין מספר כו', וכן עד"מ הדבור שבאדם הנה ראשית התחלקותו הוא בה' מוצאות הפה שזהו ראשית המשכתו, ואח"כ מתחלק עוד לצירופי אותיות רבים, וכמ"ש מכ"ז בבה"ז ר"פ במדבר ע"פ איש על דגלו כו' ובלק"ת בד"ה וספרתם לכם דגבי חה"ש בענין שעורה שעור ה'⁶⁵⁷ וגם ע"ד כמו שמביאים מים מהנהר תחילה בחביות גדולה, ואח"כ ממנה שופכים לכלים קטנים כו', ועמ"ש בד"ה חרבות צורים⁶⁵⁸ בענין הוי' הוא האלקים כמו שממשיכים מים בצינורות, וכך להיות ההמשכה מבחי' מל' ריבוי הנבראים בבי"ע מתחילה נעשה ומשם יפרד והי' לד' ראשים ד' מחנות שכינה כנ"ל, וע' מזה בבה"ז פ' בשלח דמ"ח⁶⁵⁹ במאמר ת"ח כל משריין דלעילא כו', וכה"ג נת' פי' מה רבו מעשיך ה'⁶⁶⁰ שהריבוי התחלקות המדריגות נמשך ע"י כי כולם בחכ' עשית, ומהחכ' נתהוה הדבור, ושם נעשה התחלקות צירופים רבים, וראשית הדיבור⁶⁶¹ הוא לחמשה מוצאות שמהם שרש ד' מחנות שכינה, ומוצא החמישי גיכ"ק מהחיך ממשיך בהם התכללות והביטול שיהי' היש בטל ולא יהי' נפרד לגמרי כו', ועמ"ש מענין התחלקות המדריגות בביאור ע"פ ויקהל משה⁶⁶² כו'.

קיצור. ענין מטבע קצר ומטבע ארוך, נודע שיש ב' בחי' עלמא דאתכסי' ועלמא דאתגליא, ובעלמא דאתגלי' נא' ומשם יפרד, ד' נהרות נגד ד' מחנות שכינה, ובהשתלשלות יש אחיזה לסט"א, אך ורק מותרי השפע, וענין ההתחלקות לד' נהרות כדי שיבא ריבוי התחלקות מדריגות, וכמו מהדבור מתחלק תחילה לה' מוצאות, וכמו שמביאים מהנהר בכלים גדולים, ואח"כ מתחלקים לכמה כלים קטנים כו'.

יט) וז"ע מאי דכתיב ומשם⁶⁶³ יפרד והי' לד' ראשים, הם ד' נהרות כי נהר הוא לשון המשכה⁶⁶⁴ ומרוצה, מל' ונהרו אליו כל הגוים (ישעי' ב' ב'), כדפי' בקורק' בשרש נהר, ובמאו"א אות ד' סכ"ה פי' ד' נהרות הם או"א זו"נ, ולכאו' צ"ל שכוונתו על או"א זו"נ דבריאה שהם ג"כ ד' מחנות שכינה של מל' דאצי', וכ"כ שם