קט

והפסק גמור כשאר הפרסות והמסכים, וכמ"ש בספד"צ שם אתפריש ולא אתפריש כו'²⁹², ובפרד"ס²⁹³ שער הטעמים פ"ג כ' שהפסיק זה הוא המיחדם ומחברם, וזהו כענין אות אלף שהקו ההולך באלכסון מחבר השני יודי"ן שהם מ"ע ומ"ת והיינו ע"ק וז"א כנ"ל והקו מחברם שיהיו לאחדים ממש כי אלף היינו אחד כו', וכן פי' במא"א אות אלף ס"ד גבי אבני שיש, ואין לומר מים מים שהם מ"ד ומ"ן ב' גדפי אלף כי העליונה מים זכרי' והתחתונה מים נוקבין והרקיע המבדיל הכל אחדות אחת עכ"ל וכ"כ בפרדס²⁹⁴ סוף ערך מים, ולפ"ז יובן מה שנק' אלקינו שאינו צמצום גמור כמו שם אלקים²⁹⁵ כי אלקינו מורה ג"כ על הגילוי²⁹⁶ כו', גם סד"ה וידעת היום²⁹⁷ פי' ענין כי הוי' הוא האלקים²⁹⁸ בשמים ממעל היינו שגם בסוכ"ע יש ב' בחי' הוי' ואלקים, וא"כ פי' הוי' הוא האלקים זהו ענין הוי' אלקינו שע"י פסיק טעמא זה נמשך האור מבחי' ע"ק בז"א וזהו הוי' אחד, פי' אחד היינו שמתחברים ב' שמות הוי' דע"ק וז"א ומתייחדים ממש, ע"י שנמשך ומתלבש האור מע"ק בז"א, וזהו הנק' אור הוי'²⁹⁹, דהיינו האור המאיר בש' הוי' דז"א כמ"ש בזח"ג נשא דק"ל ע"א, ובפ' אחרי דס"ו ע"ב בפי' בי נשבעתי³⁰⁰, וכענין שארז"ל ספ"ג דפסחים ע"פ ביום ההוא יהי'³⁰¹ הוי' אחד שיהי' הכל הטוב והמטיב, והיינו ע"י הארת עתיקא דלית שמאלא בהאי עתיקא³⁰² וכשיאיר בז"א יהי' כולו הטוב והמטיב³⁰³ וזהו ה' אחד היינו כאשר ממשיכים ע"ק בז"א שזהו ע"י ה' אלקינו כו'. ובכ"ז יובן מה שאומרים בנוסח הברכה ה' אלקינו שממשיכים מבחי' הכתר, מל' דא"ס ע"י הפסיק טעמא לבחי' מלך העולם היינו מל' דאצי' שז"ע ש' הוי' שבמל', כמ"ש בפרדס שער הטעמים שם.

<טו>

ּ

קיצור. סדר ההמשכה תחלה ה' אלקינו, שנש"י מפנימיות ומלאכים מחיצוני', מו"ד שהדבור נעשה נפרד משא"כ המח', ונק' מנורת זהב כלי לגילוי ש' הוי' דלעילא הנמשך ע"י תומ"צ, וכ"ש לגבי רם על כו', גם פי' ישראל לי ראש, ראש השנה, וא"כ פי' בא"י שיומשך מש' הוי' דלעילא, אלקינו הפסיק טעמא שבין ב' הויות שבפסוק ראשון דק"ש המחברם, ועי"ז ה' אחד, באור ה' כו'.