קב

פלא מיציאת מצרים, שכל האותות והמופתים שהי' במצרים היו יש מיש עד"מ מדם נעשה מים²⁰³ וכן כולם, ואפי' קרי"ס אם כי הוא יוצא מדרכי הטבע לגמרי עכ"ז ה"ה יש מיש שהמים קמו כמו נד ונתגלה היבשה, אבל בריאת שמים וארץ ה"ה יש מאין לגמרי דבר מלא דבר²⁰⁴ כו', אך הענין הוא דשרש התהוות כל העולמות הם מבחי' דבר ה' כמ"ש בדבר ה' שמים נעשו²⁰⁵ וברוח פיו כל צבאם, שכלליות הדבור עד"מ הוא רק הארת כח <י>

ּ הנפש המדברת ולא עצמותו, ובאמת כלליות הבריאה היא רק מב' אותיות לבד כמ"ש כי בי"ה הוי' צור עולמים וארז"ל ביו"ד נברא העוה"ב, ובה' נברא²⁰⁶ העוה"ז שרק בשני אותיות נבראו כלליות העוה"ב והעוה"ז שאינו תופס מקום כלל, אפי' לגבי דבור האדם וכ"ש לגבי' ית' כו', ולכן אני הוי' לא שניתי²⁰⁷ שלא יש שום שינוי כלל לפניו ית' ואתה הוא קודם שנברא העולם ואתה הוא לאחר²⁰⁸ שנברא העולם בלי שום שינוי כלל כי כלליות ההשתלשלות היא מהארה בעלמא שאינו נוגע כלל, ולכן לא שניתי כלל, וגם כי כלליות ענין הבריאה הוא בכדי שיהי' מלך על עם שזהו רק בחי' התפשטות לבד ולא עצמותו וכנודע כי מלך שמו נק' עליהם²⁰⁹ שרק התפשטות שמו ולא עצמותו כו', רק מפני שהוא ית' א"ס לכן גם התפשטות הארתו היא ג"כ התפשטות עד נון אלפים יובלות²¹⁰ שהיא בחי' עליות המדריגות והכל בבחי' שמו היינו מדת מלכותו לבד, בחי' כח הפועל בנפעל²¹¹ כו', אשר בבחי' זו הכל מודים, ואין בזה שבח באמונת נש"י מאחר שהכל מודים גם חסידי²¹² כו', רק מפני שהנה"א נתלבשה בלבוש שק לכן צריכה להתבוננות בבחי' יש מאין שזהו רק כדי להסיר העורון לבד דעיני בשר שרואים את הטפל לעיקר, ואמנם עיקר בחי' האמונה הוא בבחי' אוא"ס הסוכ"ע באמרו ה' אלקינו²¹³ ה' אחד בחי' אוא"ס עצמותו ולא מציאותו כמו כח הפועל בנפעל שהיא רק בחי' ידיעת מציאותו לבד כו', ויובן עד"מ הנשמה שמחי' את הגוף הגם שלא ראה את