צז

ממש כך יאיר ויתגלה בחי' זו למטה, זהו ענין ברוך ה' לשון בריכה¹²⁹ והמשכה¹³⁰ בחי' גילוי כו', ועמ"ש בלק"ת בד"ה ואתחנן¹³¹ בפי' ברוך שאמר כו'.

והנה בית ראשון הוא בינה¹³² ה' עילאה, ובית שני הוא מל'¹³³, ולכן חסרו ה' דברים בב"ש¹³⁴, הנמשכים מה"א עילאה וכמ"ש מזה בלק"ת בדרושים לר"ה בד"ה יו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת, ושם פ"ה ע"ש. ועמ"ש המק"מ על הזהר שמות ד"ט ע"ב שבזמן בית ראשון הי' גם המל' אז במדריגת הבינה שהוא ה' עילאה, ועמ"ש מזה בסד"ה ששת ימים¹³⁶ תאכל מצות, ובמק"מ פ' תרומה דקמ"ג ע"א¹³⁵, וכ"כ במאו"א אות ב' סעי' י"ד בתי ישראל אימא וברתא, בית ראשון בינה בית שני מל', כי בב"ר הי' המל' מגיע¹³⁷ עד אימא שוה לז"א, ובב"ש חצי פרצוף שיעור מקום של רחל תמיד ונק' שניהם בתי ישראל אימא וברתא זו בית לישראל סבא, וזו בית לישראל זוטא עכ"ל. וע' במק"מ פ' שמות ד"ט¹³⁸. והנה ישראל סבא זהו בחי' עתיק יומין המאיר ביסוד אבא כו', וע' מענין לשני בתי ישראל בזח"א פ' בראשית ד"נ ע"ב באריכות. ובסה"מ סי' קל"ח. ומענין ישראל סבא וישראל זוטא בת"א סד"ה ואלה שמות בנ"י¹³⁹, יעו"ש. וע' בת"א פ' ויגש¹⁴⁰ <ז>

ּ בענין משמח חתן וכלה וענין משמח חתן עם הכלה בהשואה אחת כו'.

ועפ"ז מה שא' רבינו אדמו"ר ז"ל שבבית ראשון לא היו מברכין, כי מאחר שעיקר הברכה הוא להמשיך מבחי' סוכ"ע המאיר בבינה בש' הוי' דממכ"ע המאיר במל', והרי בבית ראשון הי' מאיר מעצמו בחי' אור הבינה כנ"ל שהיא הנק' בית ראשון בחי' בית לישראל סבא כו', א"כ לא הי' נצרך לברך ולהמשיך בחי' זו, אלא בבית שני שהוא בחי' מל', אשר אין בה אור הבינה ונק' בית לישראל זוטא שהוא ז"א, בחי' כי נער ישראל¹⁴¹, שנק' קטנות לגבי הגדלות דישראל סבא כו', וגם היא חצי פרצוף כו', נגד תנה"י דז"א, ע"כ אז דוקא תקנו הברכות לברך את השם, והיינו להמשיך בחי' ש' הוי' דלעילא הסוכ"ע המאיר בבינה שיאיר בש' הוי' דז"א הממכ"ע וממנו יאיר במל', ולכן כל ברכה שאין בה