צה
ורחום דהיינו מפני היותו חפץ חסד כמ"ש כי חפץ חסד הוא97 נמשך בחי' הוי' שהוא צמצום והתפשטות כו' שבסדר השתלשלות משא"כ הוי' שקודם רחום וחנון הוא ההוי' שלמעלה מגדר השתלשלות, ושם נעשה בחי' הוי' שהוא ג"כ צמצום והתפשטות כו' כדי להמשיך מדת חנון ורחום בהוי' שבסדר השתלשלות98, כי הנה ב'99 הוויות א' בז"א שפי' הוי' ל' מהוה100, והיינו להוות עולמות הנבראים, והגם כי זהו בדרך ממילא ומאיליו כמ"ש כי הוא צוה ונבראו101 מ"מ הנה הוי' ל' מהוה כו', והוי' הא' הוא בא"א להיות חנון ורחום, כי בחי' ש' הוי' זה הוא ב' פיאות דא"א, להמשיך י"ג ת"ד בז"א, אבל חנון ורחום הוי' היינו המשכת יגת"ד בז"א להיות הז"א בש' הוי' כו'102.
והנה ש' הוי' בחי' סוכ"ע מאיר בבינה הנק' עלמא עילאה103 עלמא דאתכסיא כנודע שהתגלות עתיק הוא בבינה104 ולכן נק' הבינה הוא105, וש' הוי' דז"א שהוא נק' ממכ"ע מאיר במל' שנק' עלמא תתאה106, ונק' עלמא דאתגליא, וע' בלק"ת פ' ואתחנן בד"ה וידעת היום והשבות, הראשון107 שלכן בבחי' ממכ"ע נאמר ומבשרי אחזה אלקה108 משא"כ בבחי' סוכ"ע נא' ויאמינו בהוי'109 כו', וע"כ הברכה היא מן העולם מבחי' בינה, וכמ"ש בזהר אמור דצ"ט א' בפי' בעבר הנהר110 כו' מעולם, ההוא נהר עולם איקרי כו', לבחי' העולם מל' מקור דבי"ע, והיינו שיומשך ש' הוי' סוכ"ע בבחי' ממכ"ע, ולא יהי' הפסיק טעמא מפסיק <ו>
ּ כו' שהו"ע יהי רקיע ויהי מבדיל111, והבדילה הפרוכת112 כו', וצ"ע דלקמן יתבאר שהפסיק טעמא113 מייחדם
הערות
- 97. כי חפץ חסד הוא : מיכה ז, יח.
- 98. השתלשלות : ע"כ לשון התו"א מקץ מא, א. ראה לעיל הערה 92.
- 99. ב' : מכאן ועד בסמוך על יד הערה 102 הוא לשון התו"א מקץ מא, ג בשינויים והוספות.
- 100. הוי' ל' מהוה : ראה זהר רע"מ פינחס רנז, סע"ב. פרדס שער עשר ולא תשע ש"א, פ"ט. שער עצמות וכלים ש"ד, ספ"י. שער היחוה"א פ"ד. פ"ז. הערה בסה"מ ת"ש ע' 40.
- 101. כי הוא צוה ונבראו : תהלים קמח, ה. וראה גם לעיל המשך וידבר וגו' ויצוום ספ"ה. וש"נ.
- 102. כו' : ע"כ הוא לשון התו"א — ראה לעיל הערה 99.
- 103. בבינה הנק' עלמא עילאה : ראה זהר בראשית לד, א ובמק"מ שם. אוה"ת (יהל אור) תהלים ע' תטו ואילך.
- 104. שהתגלות עתיק הוא בבינה : ראה זהר קרח קעח, ב. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' ד. וש"נ. תו"ח לך פא, ב. ביאוה"ז להצ"צ אחרי כרך א ע' שסד. לקמן פל"ו.
- 105. נק' הבינה הוא : ראה ע"ח שער תיקון הנוקבא של"ד, ספ"ב. לקו"ת קרח נה, ב. תו"ח לך פא, ב ובהערה 7.
- 106. במל' שנק' עלמא תתאה : ראה זהר בראשית לד, א ובמק"מ שם. אוה"ת (יהל אור) תהלים ע' תטו ואילך.
- 107. בלק"ת פ' ואתחנן. . הראשון : ד, א. ה, ג.
- 108. ומבשרי אחזה אלקה : איוב יט, כו. ראה גם לקמן (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה בנים אתם על יד הערה 17. ד"ה וידבר וכו' אלה הם מועדי על יד הערה 41. מאמרי אדה"ז הקצרים ע' רסד. תו"ח בא ח"א צח, ב. וש"נ.
- 109. ויאמינו בהוי' : בשלח יד, לא. ראה גם לקמן ספ"ז. תו"א בשלח סב, א.
- 110. בעבר הנהר : יהושע כד, ב.
- 111. יהי רקיע ויהי מבדיל : בראשית א, ו [בדילוג].
- 112. והבדילה הפרוכת : תרומה כו, לג. ראה גם סה"מ תר"ל ע' קו.
- 113. דלקמן יתבאר שהפסיק טעמא : פ"ט ד"ה ואפ"ל.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.