פ

מבחי' כל שדרכו למנות שאפי' המזיקים יראים מהשי"ת, וכמארז"ל אלמלא ניתנה רשות³³² לעין לראות כו', ואעפ"כ אין עושים כלום מפני מורה שמים כ"כ עד שלא יוכל לעבור את פי הוי'³³³, וכמ"ש מזה בד"ה וכל העם רואים את הקולות בת"א פ' יתרו³³⁴, אך יראה זו היא מרחוק וזהו מה', וצ"ל בבחי' יראו את הוי' קדושיו³³⁵ בבחי' ביטול ממש שזהו פי' את הוי' להיות בבחי' את הטפל³³⁶ ממש לש' הוי' שלא להיות לו שום רצון בפ"ע ועז"נ אל תיראו³³⁷ בבחי' יראה דערב רב דכתיב וירא העם³³⁸ וינועו ויעמדו מרחוק כמ"ש בת"א סד"ה וכל העם הנ"ל³³⁹ כ"א למען תהי' יראתו³⁴⁰ על פניכם, דר"ל שלא להיות בבחי' ויעמדו מרחוק וייראו מה', כ"א בבחי' יראו את הוי' כו', וזהו ענין את שדרכו למנות שנינו שהוא המספר העליון ע"ד ע"ס שהם בבחי' את הוי' איהו וגרמוהי חד כו', וחכמה היא כח מה³⁴¹ בחי' ביטול כו', ואפ"ל כי ב' בחי' מנין אלו שרשם מנין ריבוי הכלים ומנין רבוי האורות, וזהו כי תשא את ראש בנ"י פי' את ראש שיהיו בבחי' יראו את הוי' כו'.

קיצור. שיש ב' בחי' מנין הא' כל שדרכו למנות, בחי' כל היינו כמו בורא³⁴² הכל אומרים עמ"ש ובורא רע, וזהו יראו מה' כל הארץ, הב' את שדרכו למנות יראו את הוי' קדושיו, וזהו כי תשא את ראש בנ"י, את דוקא.

יג) ונתנו ³⁴³ איש כופר נפשו לה' ולא יהי' בהם נגף בפקוד אותם, והענין יובן ע"פ מארז"ל פ"ק דתענית ד"ח סע"ב ובפ"ג דב"מ דמ"ב ע"א הובא לעיל שאין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין ולא בדבר המדוד והמנוי, וכמ"ש בש"ע או"ח סי' ר"ל ס"ב והיינו כי דבר הסמוי מן העין ז"ע עלמא דאתכסיא אשר שם בחי' הברכה העליונה, כי חו"ב תרין רעין³⁴³ דלא מתפרשין איהו ברוך ואיהי ברכה כמ"ש בזח"ב תרומה קס"ב א' ובפ' ואתחנן דף רס"ד ע"ב, וע' בסידור בדרוש ברכת הזימון בענין פי' נברך³⁴⁴, ובמאו"א אות ב' סל"ה, ברכה מצד אימא עילאה כו', ובזח"ג במדבר קי"ז ב' דברכתא לא שריא במנינא, ופי' הרמ"ז ברכתא דלעילא הוא מצד או"א שבהם כח ונהר יוצא מעדן דלא פסיק לעלמין כו', ושעיקר המספר והמנין הוא בעה"ד טו"ר, והיינו בעלמא דאתגליין ולכן שם אין הברכה