עט
וכ"א הוא דבר שבמנין שאין לו ביטול כלל להיותו דבר חשוב ונעלה, וזהו שבזמן שאעשרש"מ אז המספר ע"ד עוה"ז שיש קץ וגבול להמספר שהמספר הוא לגריעותא אבל המספר דעוה"ב אם כי בגדר מספר הוא מ"מ אין קץ למספרו והיינו מפני כח המספר הסופר המספר שיש במספר שמצד בחי' המספר314 הסופר אין בבחי' המספר בחי' גבול כלל, וע"ד שנת' בד"ה ויצום315 אל בנ"י כו' שהגם שהספירות הם בבחי' מדה וגבול עכ"ז כל ספי' מתפשטת עד אין סוף ושיעור מפני כח הא"ס שבה כו', וזהו ההפרש בין כל שדרכו למנות ובין את שדרכו למנות, שבחי' כל הוא מספר העוה"ז, כי בהבראם בה' בראם316 שעוה"ז נברא בה'317 וה' פעמים יוד עולה כל, משא"כ את הוא ל' ריבוי318 שמרבה מספר עוה"ב שאין להמספר שיעור מחמת כח המספר הסופר א"ס ב"ה כו'. ואמנם319 אינו מובן איך כל שדרכו למנות זהו המספר של עוה"ז הרי כי כל בשמים ובארץ320 זהו בחי' צדיק דאחיד בשמיא ובארעא, וע' במאו"א אות כף סמ"ב בענין כל, ונראה עפמ"ש בישעי' סי' מ"ה ז' יוצר אור ובורא חשך עושה שלום ובורא רע, וארז"ל פ"ק דברכות די"א ע"ב כתי' רע וקרינן הכל היינו מה שאנו אומרים בברכת יוצר המאורות עושה שלום ובורא את הכל, לשנא מעליא, הרי עכ"פ כינו את רע בשם הכל שהוא כל, וכן משמע הפי' ברבות סדר אחרי ר"פ ך"ב321 ע"פ ויתרון ארץ בכל היא322, אפי' דברים שאתה רואה מיותרין בעולם323 כגון זבובים ופרעושים324 ויתושים אף הן בכלל ברייתו של עולם דכתיב ויכולו השמים325, וכן איתא בקהלת רבה דצ"ו ע"ד326, הרי גם יתושים נק' בכל, וענין שהם בכלל ברייתו של עולם היינו ע"ד טוב מאד זה יצה"ר327, וע"ד אלמלא דינא328 כו', וע' ברבות כי תשא פמ"ג329 בענין מים דמרה כו', ואפשר עד"ז ג"כ מאמר הנשים הארורות שאמרו ומן אז חדלנו לקטר למלכת השמים חסרנו כל (בירמי' סי' מ"ד י"ח) דהפי' כל היינו על השפעת הגשמיים הנמשכים מק"נ כו', וע' מזה בעקרים מ"ג פי"ח ובעקידה שמ"ז, וע' בהרמב"ן פ' חיי שרה330, וזהו מ"ש יראו מה' כל הארץ331, כל הארץ דוקא אף
הערות
- 314. בחי' המספר : כ"ה גם בב.
- 315. בד"ה ויצום : ראה לעיל שם פ"ג.
- 316. בהבראם בה' בראם : בראשית ב, ד. ראה מנחות כט, ב. ב"ר פי"ב, ב.
- 317. שעוה"ז נברא בה' : מנחות שם.
- 318. את הוא ל' ריבוי : ראה ירושלמי ברכות פ"ט, ה"ה. פסחים כב, ב.
- 319. ואמנם : מכאן נמצא באוה"ת כאן ע' א'תתכח — ראה הערה 309. המשך תער"ב ח"א ע' קעא.
- 320. כי כל בשמים ובארץ : דהי"א כט, יא. ראה זהר בראשית לא, א. ת"ז תמ"ז פד, א: ותרגום יונתן. לקמן (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה גדול יהי' על יד הערה 106: ות"א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תשמב. וש"נ.
- 321. ר"פ ך"ב : ס"ב.
- 322. ויתרון ארץ בכל היא : קהלת ה, ח.
- 323. שאתה. . בעולם : וכ"ה באוה"ת ובהמשך תער"ב שבהערה 319. ובויק"ר שם: שאתם רואים בעולם מיותרים.
- 324. ופרעושים : וכ"ה באוה"ת. ובויק"ר שם: פרעושים.
- 325. ויכולו השמים : בראשית ב, א.
- 326. בקהלת רבה דצ"ו ע"ד : והוא בדפוס אמשטרדם ת"א, ולפנינו פ"ה, ח (א).
- 327. טוב מאד זה יצה"ר : ראה ב"ר פ"ט, ז [ושם דורש מתיבת והנה]. לקמן המשך חייב אדם לברך פי"ט ד"ה אמנם (ובהנסמן שם).
- 328. אלמלא דינא : זהר קרח קעח, ב.
- 329. פמ"ג : ס"ג.
- 330. בהרמב"ן פ' חיי שרה : כד, ב.
- 331. יראו מה' כל הארץ : תהלים לג, ח. ראה גם אוה"ת בשלח (כאן ו) ע' תלב. ע' תסא. סה"מ תרכ"ז ע' קעו. ע' רמז וע' שנט. תרכ"ט ע' לח.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.