עד
אני בעצמי נעשיתי לכם שליח כדרך שעשיתי לכם במדבר שנאמר וה' הולך לפניהם יומם243, ועכשיו שלא זכיתם הרני מוסר אתכם לשליח שנאמר הנה אנכי שולח מלאך וגו'244, ועו"ש ס"פ הנ"ל245 ד"א הנה אנכי שולח מלאך הה"ד חונה מלאך ה'246 סביב ליראיו ויחלצם עשה אדם מצוה אחת הקב"ה נותן לו מלאך אחד לשומרו שנאמר חונה מלאך ה', עושה247 שתי מצות הקב"ה נותן לו שני מלאכים לשמרו שנאמר כי מלאכיו248 יצוה לך לשמרך כו' חצי מחנהו כו' ע"ש. הרי יש מדריגות רבות בענין ואופן השמירה וההשגחה וכמ"ש ג"כ בפ' שמות וישמע אלקים את נאקתם249 כו' וידע אלקים250 ופי' רש"י נתן עליהם לב ולא העלים עיניו, והבחיי פי' וירא אלקים251 הוא כענין יאר ה' פניו אליך252 וידע אלקים הוא מענין עץ הדעת כי נמשך שפע מן הרחמים אל הדעת לרחם על ישראל כו', הרי מכ"ז מובן שלפעמים שייך כביכול שמעלים עניו253 ר"ל משום שמושלים עליהם מצרים כו', נק' זה תעלים לעתות בצרה254, ונק' שינה כו' אף שזה גופא הוא בהשגחה פרטיות, מ"מ אצלינו זה העלם שנראה עולם כמנהגו נוהג255, משא"כ וידע אלקים המשכה פנימיות לעשות נסים ונפלאות כו', וכ"כ הרמב"ן בפ' שמות שם כי מתחלה256 הי' מסתיר פניו מהם והי' לאכול257, ועתה שמע אלקים את נאקתם וראה אותם ר"ל257 שלא הסתיר פניו מהם258 כו', נמצא מה שמסתיר פניו אף שזהו בהשגחה מ"מ לעין הרואה נראה כאילו אינם מושגחים ח"ו והי' לאכול, משא"כ כשקרבם למאור פניו נק' וידע אלקים, ועד"ז יש לפרש מ"ש המוציא במספר צבאם, שהוא ית' סופר ומונה אותם תמיד עד שלכן איש לא נעדר, וז"ע החשיבות של הדבר שבמנין שמחמת שהוא חשוב ויקר אצלו ית' עד שנק' דבר שדרכו למנות ע"כ נותן לו קיום באיש שיהי' קיים לעד לעולם כמ"ש ויעמידם לעד לעולם259, ובחי' זו בנשמות ג"כ שהנשמה עצמה היא נצחיות260, וזהו ומספר את רובע ישראל261 וכדפרש"י בחומש, והיינו מ"ש המאו"א שהמספר הוא הדעת שהרי בחי' מספר זה זהו כענין וידע אלקים.
קיצור. ענין איש לא נעדר, שעומדים ברום עולם משי"ב, והיינו מרוב אונים כו', ועד"ז והמשכילים יזהירו לע"ל, וזהו המוציא במספר צבאם, שהם דבר
הערות
- 243. וה' הולך לפניהם יומם : בשלח יג, כא.
- 244. וגו' : כ"ה גם באוה"ת ובמדרש ליתא.
- 245. ס"פ הנ"ל : פל"ב, ו.
- 246. חונה מלאך ה' : תהלים לד, ח.
- 247. עשה. . עושה : כ"ה גם באוה"ת כאן. ובמדרש (אמשטרדם שנת ת"א-ב): עושה. . עשה. ובדפוסים הנפוצים: עושה.
- 248. כי מלאכיו : תהלים צא, יא.
- 249. וישמע אלקים את נאקתם : שמות ב, כד.
- 250. וידע אלקים : שמות שם, כה.
- 251. וירא אלקים : התחלת הכתוב וידע אלקים.
- 252. יאר ה' פניו אליך : נשא ו, כה.
- 253. עניו : ב: עיניו.
- 254. תעלים לעתות בצרה : תהלים י, א.
- 255. עולם כמנהגו נוהג : ע"ז נד, ב.
- 256. מתחלה : וכ"ה באוה"ת כאן. וברמב"ן: בתחילה.
- 257. והי' לאכול : וילך לא, יז.
- 257. ר"ל : וכ"ה באוה"ת כאן. וברמב"ן: לומר.
- 258. מהם : וכ"ה באוה"ת כאן. וברמב"ן: עוד מהם.
- 259. ויעמידם לעד לעולם : תהלים קמח, ו.
- 260. שהנשמה עצמה היא נצחיות : ראה תו"א מקץ לח, ג. לט, ד. לקו"ת בהר מא, סע"א. תצא לד, ג. אוה"ת כאן. שלח כרך ו ע' א'תתטז. מטות כרך ו ס"ע א'תתקנד ואילך. תשובות וביאורים ס"ח (אג"ק שלו ח"א ספ"ה).
- 261. ומספר את רובע ישראל : בלק כג, י.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.