ע

שבאמת הוא מובדל בערך מבחי' חו"ב כו' דהא לית מח' תפיסא בי' כלל¹⁸⁵, וכידוע דבראשית נמי מאמר הוא¹⁸⁶, וע' בלק"ת בד"ה האזינו דרוש הראשון¹⁸⁷, וזהו משארז"ל בגמ' רפ"ב דחגיגה¹⁸⁸ בעשרה דברים נבה"ע בחכמה ובתבונה כו' שנאמר ה' בחכמה יסד ארץ¹⁸⁹ כונן שמים כו' פי' ביו"ד ספירות העליונות דאצי' חכ' ותבונה נבראו העולמות דבי"ע, וע' בפרדס שער השני פ"ד וספ"ה מענין ע"מ, אך גם יו"ד מאמרות אלו נאצלו מעצמיות בחי' אוא"ס ב"ה בריבוי צמצומי' מפני שאין ערוך להם אליך כו', ולהיות כן ניתנו יו"ד הדברות כללות המצות להיות מחמתם סיבה לבוא לידי צמצומים להאציל אורות הי"ס הנ"ל הנק' יו"ד מאמרות בכלים שונים כו' תמיד וכולם להיות נפלאותיך ומח' אלינו כו', וז"ע עשרה עשרה הכף שעשה"ד מכוון כנגד ע"מ¹⁹⁰ כמ"ש במ"א, וע' בזח"ג ויקרא די"א סע"ב.

קיצור. ע"ס כדי שיהי' בחי' מספר, כלים רק שהם בהירות אבל אין ערוך, וזהו נפלאותיך כו' אלינו רבות עשית קאי על כל העולמות עליונים ותחתונים שאין ערוך אליך ועצמו מספר הצמצומים וכ"כ למה בכדי שיהי' נפלאו' ומח' אלינו ע"י התורה, וכל ריבוי העולמות אינם פועלים שום שינוי ח"ו שאינם בחי' עו"ע כ"א ע"י מח' לבד ולכן אין ערוך אליך, ובמ"א פי' גם על הלכות שבתו' שלהיות המשכת נפלאו' כו' אלינו עצמו מספר הצמצומי', וגם מה שהם נפלאותיך כו' זהו רק אלינו ר"ל לגבינו אבל אין ערוך אליך כו'.

ח) והנה מה¹⁹¹ שנמשכו בחי' עשר ספירות דוקא זהו מפני שכך עלה ברצונו, אבל בעצמותו ית' לפני אחד מה אתה סופר כו', והכתר הוא הממוצע המחבר א"ס ב"ה לע"ס, ויש בו שני בחי' היינו בחי' תחתונה שבמאציל ושרש הנאצלים¹⁹², שמצד פנימיותו שהוא הבחי' תחתונה שבמאציל אומר חד ולא בחושבן כו' ופשוט בתכלית, ולכן זה שיומשך ריבוי הנבראים זהו לפי שנמשכו ע"י ע"ס, וכמ"ש מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית¹⁹³ והיינו כי מחכמה נמשך ע"י המדות חסד דרועא ימינא גבורה דרועא שמאלא¹⁹⁴ שהן בחי' מחולקות ושונות, ות"ת מכריע¹⁹⁵ בינתיים,