ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"עתורת שמואלתרל"חמונה מספר כו'סז

סז

הארת שערות שיתהוה מזה בחי' חכ' דאצי' ראשית ומקור ההשתלשלות, וכמו באדם הגולגלת בעצם היא לבונה ומקפת על המוחין ומשם צומח שערות¹⁵⁵, וז"ע¹⁵⁶ האותיות שבתפילין והגויל כי ד' פרשיות הם ד' מוחין¹⁵⁷ קדש לי כל בכור חכ'¹⁵⁸ להיות נמשך ומתגלה למטה בחי' חכ' כדכתי' למען תהי' תורת ה' בפיך¹⁵⁹ עוסק בתורה לשמה להמשיך אורות בכלים, והי' כי יביאך מוח בינה¹⁶⁰ כו' והגויל הלבן המקיף את האותיות הוא בחי' גלגלתא לבנוניות אשר הוא מקיף ומקור למוחין כו', ועד"ז הוא בבחי' ההמשכה ממוחין למדות כו'.

קיצור. ענין ע"ס יש בהם ד' בחי' סופר ספור מספר ספר, וגויל ואותיות שבספר.

ז) ועפי"ז ¹⁶¹ יובן ענין המוציא במספר צבאם, כי ע"י בחי' ע"ס נמשך שיהיו בבחי' מספר וגבול ותכלית, דהנה אנת הוא חד ולא בחושבן¹⁶² כו' אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין וקרינן להון עשר ספירין, דהנה ע"ס הם ג"כ רק בחי' כלים רק שהם בבחי' בהירות, וכנ"ל בפי' ספירה ל' אבן ספיר, אבל אין ערוך כלל לבחי' אור א"ס ב"ה, וזהו ענין נפלאותיך ומחשבותיך אלינו¹⁶³, אין ערוך אליך¹⁶¹, ופי'[ednref_3_*] רבינו ז"ל¹⁶⁴ רבות¹⁶⁵ כל דבר שהוא רב ועצום דהיינו עולמות העליוני' הגדולות והנוראות עשית בבחי' עשיי' גשמיות שנשתלשלו מעילה לעלול במדריגות רבות ושונות כמ"ש בפסוק אגידה ואדברה עצמו מספר עד שנתהוה בחי' עשייה גשמיות, וכמ"ש (תילים קל"ה)¹⁶⁶ למה יאמרו איה אלקיכם¹⁶⁷ שהוא בבחי' איה, שהוא מובדל ומכוסה ורחוק מהם כמ"ש רם על¹⁶⁸ כו', ולא ידעו ולא יבינו כי כל אשר

הערות

155. שערות : עכ"ל הלקו"ת. ראה הערה 149.
156. וז"ע : מכאן ועד סיום הפיסקא הוא לשון לקו"ת שה"ש כאן בשינוי.
157. ד' פרשיות הם ד' מוחין : ראה זהר רע"מ בא מג, ב. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'רמא.
158. קדש לי כל בכור חכ' : בא יג, ב. ראה זהר ואתחנן רסב, א.
159. למען תהי' תורת ה' בפיך : בא יג, ט.
160. והי' כי יביאך מוח בינה : בא יג, יא. ראה זהר שם.
161. ועפ"ז : ראה לקמן הערה 233.
162. אנת הוא חד ולא בחושבן : ת"ז בהקדמה יז, א. ראה שעה"י קטז, ב. סה"מ תרכ"ז ע' קמז. וש"נ.
163. נפלאותיך ומחשבותיך אלינו : תהלים מ, ו.
161. המוציא. . אליך : לשון אוה"ת תשא ע' א'תתכד בשינויים.
164. ופי' רבינו ז"ל : בצד שמאלי של העמוד עה"ג כאן נרשם בגוכתי"ק [הובא בשולי היריעה כאן]: ”בת"א ד"ה מקץ השני" לא, רע"ד.
165. רבות : מכאן ועד סיום הפיסקא בתיבת ”אלינו" הוא לשון התו"א הנ"ל בשינויים.
166. (תילים קל"ה) : וכ"ה גם בתו"א כאן. בתהלים עט, י [ושם: למה יאמרו הגוים אי' אלקיהם]. שם קטו, ב [ושם: כנ"ל, אי' נא]. יואל ב, יז [ושם: למה יאמר בעמים אי' אלקיהם]. ב: כתבו ומחקו.
167. למה יאמרו איה אלקיכם : ראה הערה שלפנ"ז. ב: מתחילה כתב כנ"ל, והוסיף בין השיטין תיבת: ”הגוים" ותיקן תיבת אלקיכם ”אלקיהם".
168. רם על : תהלים קיג, ד. ראה גם מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' רל. ובהנסמן במ"מ לשם. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ס"ע לג ואילך. וש"נ. [edn_3_*] בצד השמאלי של הע' בשורה ראשונה שבה מופיעים התיבות ”ופי' רבינו ז"ל" נרשם : בת"א ד"ה מקץ השני.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.