ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"עתורת שמואלתרל"חטוב איש חונן כו'מט

מט

הצואר או מן העורף, אלא שנתן הקב"ה את המצות כדי לצרף בהם את הבריות הה"ד אמרת ה' צרופה וכ"ה בפ' שמיני²⁴⁰, וכן יש פסוקים בפירוש שאומרים אם חטאת מה תפעל בו²⁴¹ ורבו פשעיך מה תעשה לו, אם צדקת²⁴² מה תתן לו או מה מידך יקח, ונמצא לכאורה סותרים זא"ז. אך הענין הוא דשניהם אמת, דהנה מה שע"י המצות מוסיפים כח וגבורה זהו בבחי' ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם כמראה אדם²⁴³, שבחי' אדם הוא בכלל בחי' ג' קווין חח"ן בג"ה דת"י כנ"ל, ובפרט בחי' אדם הוא רמ"ח איברים דז"א הוא בעל ט"ס²⁴⁴, טפ"ט הם פ"א רת"ס הם רמ"ג וה"ח המגדילים²⁴⁵ הם רמ"ח איברים דמלכא, וע"י המצות נעשה תוס' אור כי רמ"ח פקודין הם רמ"ח איברים דמלכא²⁴⁶ שכמו שהאבר ממשיך גילוי חיות הנפש²⁴⁷ שמלבד שהוא כלי הנה הוא ממשיך גילוי אור הנפש כמ"ש במ"א, כמו"כ ע"י המצות שעושין רצוש"מ, עי"ז ממשיכים גילוי אוא"ס בבחי' כמראה אדם שיהי' נמשך בחי' גילוי אור בבחי' תוס' מרובה על העיקר כידוע שתוספתו של הקב"ה הוא מרובה על העיקר²⁴⁸, אבל כשמכעיסים ח"ו, אזי אינו מאיר בהם גילוי אוא"ס בבחי' גילוי כ"א בבחי' העלם כו' וזהו שגלות מצרים נמשל לשינה²⁴⁹ וכמ"ש עורה למה תישן הוי'²⁵⁰, וכמו כמו²⁵¹ עד"מ באדם כשהוא ישן יש בו כל כוחות הנפש ממש כמו שהוא בהיותו ער רק שהם בהעלם ואינם מאירים בו בגילוי בחי' כוחות הפנימי' כמו שכל ומדות, עד שבחלום יכול להיות דברים שלא יתכן כלל ע"פ השכל כו', משא"כ בהיותו ער מאירים בו בגילוי כוחותיו הפנימים שכל ומדות כו', ועד"ז יובן למעלה ענין בחי' גלות מצרים שנמשל לשינה שאינו מאיר גילוי פנימיות אוא"ס בבחי' ע"ס, רק מה שצריך להיות לצורך קיום העולמות, וכמו שגם בעת השינה נשאר מה שנצרך בהכרח לצורך קיום חיות הגוף, וראיתי בכתבי דברי רבינו ז"ל שא' לשון קיסטא²⁵²

הערות

240. וכ"ה בפ' שמיני : ויק"ר פי"ג, ג בשינויים.
241. אם חטאת מה תפעל בו : איוב לה, ו.
242. אם צדקת : איוב שם, ז.
243. כמראה אדם כמראה אדם : ב: כמראה אדם.
244. דז"א הוא בעל ט"ס : בלקו"ת שה"ש יח, א מציין: ”כמ"ש במ"א בד"ה אלפי שנאן בפ' יתרו [תו"א יתרו עב, א] ועיין בזהר נח דס"ה א' ובע"ח שער א"א פ"ב".
245. רמ"ג. . וה"ח המגדילים : ראה ע"ח שער פרקי הצלם שכ"ד, פ"ו. סידור שער התפלה כה, ב. הנסמן בשע"ת מב, ב הערה 13. לקמן מאמר ד"ה וידבר וכו' אלה הם מועדי על יד הערה 52 ו(בחלק ההנחות) בהנחה שם על יד הערה 45.
246. רמ"ח פקודין הם רמ"ח איברים דמלכא : ראה ת"ז ת"ל (עד, סע"א). תניא רפכ"ג. סידור שער החנוכה רפ, א. שע"ת עב, ג הערה 17.
247. שהאבר ממשיך גילוי חיות הנפש : ראה [בנוסף לסה"מ תרכ"ז־ תרכ"ט (ובהערה שם)־ תרס"ה שבהערה 218] מאמרי אדמו"ר הצ"צ תרט"ו ע' סד (ובהנסמן בריש המאמר שם). ע' סט. סה"מ תרכ"ט ע' רט. וש"נ. תרל"ג ח"ב ע' שנא. תרנ"ט ע' ז ואילך.
248. שתוספתו של הקב"ה. . העיקר : ראה ב"ר פס"א, ד. לקו"ש וישלח כרך ה ע' 422 הערה 3. ע' 423 הערה 10. ט-יוד כסלו כרך טו ע' 511 בהערה (ושם נדפס: פס"ד וצ"ל: פס"א). י"א ניסן כרך יז ע' 428 ובהערה 4. דברים כרך יט ע' 25.
249. שגלות. . שינה : ראה תו"ח שמות ח"א לז, ד ובהערה 4. וראה גם סה"מ תרכ"ט ע' לג. וש"נ.
250. עורה למה תישן הוי' : תהלים מד, כד [ושם: אדני — ראה תו"ח מקץ ריט, א ובהנסמן שם ריח, ד הערה 72. ויקהל ח"ב שצט, ג. מאמרי אדה"א נ"ך ע' שב (ב"פ). ס"ע שג. ע' דש. אוה"ת שמות כרך ח ע' ב'תתמג. סה"מ תרכ"ז כאן ע' קמ].
251. וכמו כמו : ב: וכמו.
252. וראיתי בכתבי דברי רבינו ז"ל שא' לשון קיסטא דחיותא : ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' תקו. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' קט ואילך.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.