לט

שבמרכבה, רק שהוא מבחי' פני אדם שבפני שור¹²⁸ כי ד' פנים לאחת, ואמנם מפני כי נה"ב שבאדם ירד מטה ונתלבש בגוף גשמי ומשוקע ברצונות זרות שרחוקה היא מאוד מה' אחד יחיד ומיוחד לזאת תקנו שתיים שלפני¹²⁹ ק"ש שברכת יוצר היא אריכות הסיפור מענין ביטול והתפעלות המלאכים¹³⁰ באהוי"ר איך שעומדים ברום עולם ומשמיעים ביראה כו', והשרפים אומרים קדוש, והאופנים וחיות הקדש מתנשאים לעומת השרפים ואומרים ברוך כו', וע"י בחי' אריכות ההתבוננות שמתבונן איך שהשרפים וחיות הקדש אומרים קדוש וברוך ובטלים בתכלית לאלקות עי"ז נקרב נפשו הבהמית ג"כ ששרש שרשה גם משם ורוצה גם היא ליכלל ולבטל להיות ואהבת בכל לבבך בשני יצריך¹³¹, ועי"ז נעשה עלי' לנה"א¹³² כמ"ש במ"א וז"ע ק"ש שהוא למסור נפשו באחד¹³³ שהוא בחי' ביטול של נה"א שהוא העלי' לאוא"ס ב"ה כמו והחיות נושאות כו', כי התפעלות נה"א¹³⁴ היא ג"כ מהתבוננות אוא"ס ממש דהיינו איך שאני הוי' לא שניתי וכולא קמי' כלא חשיב¹³⁵ ממש כמ"ש במ"א, וזהו ענין העבודה שהיא בחי' עבודת הקרבנות, ועכשיו תפילה במקום קרבנות לזבוח את יצרו¹³⁶ להיות ואהבת בכל לבבך בשני יצריך כו'.

קיצור. בע"ח הם כנגד יסוד האש, וא"כ הקרבת הקרבנות זהו העלאת יסוד האש להיות עולה ונכלל באש השרפים, וזהו לחמי לאשי שבכח אכילת לחם זה ינשאו את הכסא כו', ועכשיו תפילה במקום קרבנות, ולכן הקדימו שתיים לפני' איך שהשרפים והאופנים אומרים קדוש וברוך ועי"ז יתפעל הנה"ב ששרשו משם להיות ואהבת בכל לבבך בשני יצריך שז"ע לזבוח את יצרו כו'.

ז) אך עדיין צ"ל מ"ש כי חסד חפצתי ולא זבח שלכאורה כל עיקר ענין ירידת הנשמה בגוף הוא להעלות הנה"ב שז"ע זבח, אך הענין הוא דפי' חסד חפצתי שחפץ הוא בחי' פנימיות הרצון¹³⁷ וכנודע ממ"ש במ"א בענין רצון וחפץ, שרצון הוא בחי' חיצוני' הרצון, וחפץ הוא בחי' פנימיות, ועיקר בחי' פנימיות הרצון זהו בחי' החסד היינו שיהי' נמשך המשכת אלקותו ית' למטה, כי נתאוה הקב"ה