ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"עתורת שמואלתרל"חאז ישיר כו' לתבונתו אין מספר כו'טו

טו

וגרמוהי חד, ומה שעל שיטה זו יקשה יותר קושי' מעל שיטה הא' שנת"ל, דהנה לפי שיטה הא' האורות אינם בכלל גרמוהי כלל אפי' אורות דז"א וגם הכלים אם היותם כ"א בחי' בפ"ע זה חסד וזה גבורה עכ"ז א"ס להתפשטותם ע"כ גם הם בלתי גבול רק שנמצא בהם גם כח הגבול שזה חסד וזה גבורה וזהו בחי' הגבול שבהם לבד, אבל מ"מ גם חסד זה יכול להתפשט בלי גבול שהרי אצי' הוא אלקות רק שבזה הגבלתם שהחסד אינו גבורה, לכן לא יקשה כלל איך הם מתייחדי' עם בחי' איהו שהרי גם בהם יש כח הא"ס שהרי יכול להתפשט בלי גבול, אבל לפי שטה זו הב' שמפרש שגם באצי' בחי' גרמוהי הם המדות שהם בבחי' גבול האיך מתייחדי' עם בחי' איהו, וצ"ל שבחי' איהו מתייחד עמהם בבחי' פרט זה לבד היינו להוות עולמות בע"ג, בכדי שיהי' ברה"ע. אך הנה דרוש זה נאמר לפי שטה הא' שבי"ע הם בחי' גבול, וגם כח המהוה בי"ע כו' כנ"ל ובאצי' הוא בלי גבול כו'.

קיצור. לפי' האריז"ל שמפרש גרמוהי מדות צ"ל פי' ולתבונתו אין מספר על בחי' בינה דוקא, והגם שהם בבחי' גבול מ"מ מתייחד עמהם בחי' איהו בכדי שיהי' ברה"ע, אך דרוש זה הוא לשטה שאצי' הוא בלי מספר כו'.

ח) ולהבין שרש ענין ההפרש בין בחי' מספר לבחי' בלי מספר, הנה נודע כי יש ג' בחי' עש"נ132, ולבאר ענינם צריכים לבאר ענין מה שאנו רואים שכל מה שנברא ונתהוה למטה הוא רק משל לגבי מה שלמעלה כמו עד"מ יום ולילה שלמטה יום הוא אור ולילה הוא חשך כמ"ש ויקרא אלקי' לאור יום ולחשך קרא לילה133, וענין בחי' יום ולילה שלמעלה יובן ממה שארז"ל בילקוט ס"פ תשא* שבאותן מם יום שהי' משה בהר מאין הי' יודע עיתים דיום ולילה, כשאומרים קדוש הי' יודע שהוא יום, וכשאומרי' ברוך הי' יודע שהוא לילה, ונודע שענין ההפרש שבין קדוש לברוך זהו ההפרש שבין שרפי' לחיות134 ואופנים135 שהשרפי' עומדי' ממעל לו136 ע"ש שהם חפצים להתעלות ולכלל באוא"ס הקדוש ומובדל ולכן אומרים

הערות

  1. 132. עש"נ : ראה ס"י פ"ג, מ"ג ואילך. מאמרי אדה"א בראשית ע' נו ואילך. וש"נ. תו"ח וארא ח"א נג, ב ובהערה 13. לקמן המשך אם כסף תלוה על יד הערה 163.
  2. 133. ויקרא אלקי'. . לילה : בראשית א, ה. *134)בילקוט ס"פ תשא: ראה אוה"ת בראשית כרך ג ע' תקנט שמביאו בשם מדרש תהלים. הובא (המדרש וגם הילקוט) לקמן בהמשך חייב אדם לברך פט"ו על יד הערה 545. מאמר ד"ה וידבר וכו' אלה הם מועדי על יד הערה 46.
  3. 134. ההפרש שבין קדוש לברוך. . שרפים לחיות ואופנים : ראה גם תו"ח תרומה ח"ב שיז, סע"ב. סה"מ תרכ"ט ע' קסא. תרל"ד ע' רמד וע' רמו. בהערה הבאה.
  4. 135. ההפרש שבין שרפי' לחיות ואופנים : ראה גם לקו"ת נשא כח, ד. שלח מז, א. האזינו עד, ד. עט"ר ע' מא ואילך. סה"מ תרכ"ח ע' קכח. תרכ"ט ע' פג. וש"נ. ע' רלז ואילך. תרל"ד שם. תרל"ו פקי"א. זאת חנוכת המזבח תר"ם פ"ג. סה"מ ליקוט ח"ב ע' עח ואילך. נדפס גם בסה"מ תרס"ג מהדורת תשנ"ד ע' רו ואילך.
  5. 136. שהשרפי' עומדי' ממעל לו : ישעי' ו, ב. ראה גם לקו"ת אמור לב, ב. לקמן המשך אם כסף תלוה פ"ה על יד הערה 106. חייב אדם לברך פ"ל על יד הערה 1188. ד"ה ומקנה רב על יד הערה 96 (בשם הבעש"ט — נדפס גם באוה"ת בראשית כרך ו ע' 2054)־ ו(בחלק ההנחות) בהנחה שם על יד הערה 141. הנחה ד"ה וכל מאמינים על יד הערה 99 (בשם הבעש"ט). הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתקמח. סה"מ תרל"ד ע' רנ (בשם הבעש"ט). תרל"ה ח"א ע' ו (בשם הבעש"ט). ח"ב ס"ע שב ואילך (בשם הבעש"ט). המשך מים רבים תרל"ו פקי"ג (בשם הבעש"ט). כתר שם טוב (קה"ת — מהדורת תשנ"ט) בהוספות סמ"ח. וש"נ. מאמר ד"ה אתם נצבים תשכ"ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.