יב

וכענין מעשה דהאריז"ל הנ"ל שלא יספיק דבור שמונים שנה כו'¹⁰⁴, ונמצא כי מה שמתגלה בע"מ זהו רק בחי' חיצוני' המל' כו', אבל בחי' פנימיות המל' כלת משה א"א להתגלות בדבור, וה"ז בלי מספר כו'.

הב' יכולי' להבין ד"ז ממ"ש במ"א שיש ב' בחי' במל' ונק' ים ויבשה¹⁰⁸, יבשה זהו מה שנעשה מקור לבי"ע, אבל בחי' ים זהו למעלה ממקור המהוה בי"ע, ונק' ים סוף סופא דכ"ד דאצי', גם פי' ים ע"ש שמעלים אורות דאצי' בתוכו ע"ד כמו הים שמכסה על הנבראי' שבו ובחי' זו דמל' אינו שייך בחי' מספר כלל. ומ"מ י"ל ששני הדרכים ענין אחד הם שהרי בד"ה והניף ידו בלק"ת¹⁰⁹ פי' שענין קרי"ס שלא יסתיר הדבור עליון על האורות העליוני' שבו, שי"ל גם על בחי' אורות הנעלמי' ז"ע שמים נעשה יבשה, ועד"ז יובן בבחי' המדות שכל ענין מה שהמדות הם מקור לעולמות זהו מפני היותם מוגבל זה חסד וזה גבורה שנת"ל שזהו מצד הכלים לבד שהם בחי' חיצוני' בכלל ועל כלליות ההתהוות שנמשך מבחי' המדות נת' במ"א שע"ז נא' כי הוא ציוה ונבראו¹¹⁰ מאיליו וממילא ולא בבחי' כח הפועל בנפעל, שזה קאי על ש' הוי' דז"א שמאיר דרך הכלים להיות ההתהוות ממילא ומאיליו וכבר נת"ל שכל המשכה הוא רק חיצוני' לבד, אמנם בבחי' פנימיותם אינו שייך כלל בחי' מספר, וכמשנת"ל שגם מצד הכלים שמגבילי' שזה חסד וזה גבורה עכ"ז יכול להיות התפשטות החסד בלי גבול ממש כו', ולכן תבונה בן ז"א ובת מל' כלת משה כמו שהם באצי' הם בלי מספר.

קיצור. בבחי' פרצוף המל' יש ב' בחי' פנימיות וחיצוני', והתהוות בי"ע זהו רק מבחי' חיצוני' לבד, וכ"ש מז"א אבל פנימיותם הם בלי מספר וזהו ולתבונתו אין מספר.

וא"ו) ועפ"ז יובן מאמר הזהר הנ"ל בענין הדודאים שהיחוד הוא ע"י המלאך וכמ"ש במק"מ בשם האריז"ל¹¹¹, כמו שכדי שיתהוה העולם ליש ודבר מוגבל מן הארץ לרקיע מהלך ת"ק שנה דוקא זהו ע"י הנעל כנ"ל שהוא ע"י מלאך כו' כמ"ש בלקו"ת בד"ה מה יפו פעמייך הנ"ל, כן הוא בענין הדודאים כו', ועפ"ז יובן ג"כ מה שמפרשי' לפעמי' מט"ט על בחי' מל'¹¹², ולכאו' הלא הוא מלאך